לכבוד שבוע הספר, או חודש הספר העברי ובכלל, הגיע הזמן להזכיר לעצמנו את תוצאות המבחן הבין לאומי PIRLS, על יכולות הקריאה של הילדים בעולם, ובישראל באופן השוואתי, כולם בכיתות ד', בגילאי 10-9.
אמנם הישגי רוב התלמידים בגילאים האלה שהשתתפו ירדו אף הם, אבל התוצאות בישראל, אמורות להדליק נורת אזהרה חמורה במיוחד. ממוצע ההישגים ב־2022, ירד בישראל ב־20 נקודות, ומשתווה לרמה של 2001. חזרנו 20 שנה לאחור.
הנתון שהפתיע לרעה מגיע דווקא מהילדים המשתייכים למעמד חברתי כלכלי גבוה, אצלם הירידה בקריאה היתה הכי דרמטית. כמובן שגם קורונה הייתה בשנים שהמבחן נעשה, אבל לא רק, ולא כל ההישגים של כל המדינות היו גרועים כמו בישראל. תמונה נדירה- ילד מחזיק ספר ביד. תמונה שגרתית- ילד בוהה במסך.
המסך קופץ וצבעוני, מהיר וקליפי, לא נדרשות מיומנויות עומק מי יודע מה, והעולם הוויזואלי-וירטואלי הוא החבר הכי טוב. אבל יש מצב שהמסך הוא גם החבר הכי טוב של ההורים.
בעידן המסכים גם סיפור לפני השינה הוא מצרך נדיר. קחו משהו מרצד ועזבו אותנו בשקט. וכששרי חינוך עם אג'נדה מתחלפים כאן בממוצע כל שנה וחצי, אין לילדים שלנו שום סיכוי.
אבל בינינו, גם שהילדים יתבקשו להכין דו"ח מסכם על הספר היחיד שאולי קראו, הבינה המלאכותית כבר תעשה את עבורם את העבודה.