סימן שהגענו
חברי להקת 'הכול עובר חביבי' שבו לאולפנו של רז שכניק, וביקשו לחשוף בפניו את הסיפורים שמאחורי הלהיטים הבלתי נשכחים שלהם
שנות ה־70 היו שנים פורצות דרך במוזיקה הישראלית, החל מלהיטי דיסקו מקפיצים, ועד לבלדות מרגשות. בין כל האומנים שפרצו באותה התקופה בלט ההרכב המוזיקלי 'הכול עובר חביבי', שזכה לאהדת הקהל, והצליח לכבוש את תחנות הרדיו ולמלא אולמות ברחבי הארץ. החלטנו להצדיע לחברי הלהקה שלומית אהרון, יובל דור, עמי, מנדלמן, וקיקי רוטשטיין, ולהיזכר יחד איתם ברגעים המכוננים מהקריירה המפוארת שלהם.
את החלק השלישי של התוכנית ביקש רז שכניק לפתוח עם הלהיט הגדול של הלהקה 'האורח', אותו כתבה והלחינה לא אחרת מאשר נעמי שמר. "ירוסלב יעקובוביץ' סיפר שהיא אמרה לו שכתבה את השיר עליו, כי הוא עלה לארץ ואז חזר לניו יורק, ואז חזר שוב לארץ. היא כתבה את זה עליו, על מישהו שעוזב וחוזר", אמרה אהרון.
חברי ההרכב נזכרו בערגה בתקופה בה פגשו לראשונה את יעקובוביץ', וסיפרו: "היינו הולכים למועדון ג'אז ובתור נוער היינו שואלים מי הסקסופניסט הכי טוב בארץ, והיו אומרים לנו 'ירון', אז הוא ניסה לשנות את שמו מירוסלב לירון. ככה היו קוראים לו באותה התקופה. אחר כך הזמינו את שלישיית 'אף-אוזן-גרון' להקליט קולות לאופרת רוק שכתב רן אלירן בשם 'ירושלים'. ירוסלב לקח אותנו לשיר שם, ולא יצא מזה כלום, אבל מה שיצא מזה בסוף זו ההכרות שלנו עם ירוסלב".
אי אפשר לדבר על חברי להקת 'הכול עובר חביבי' בלי לשים דגש גם על השיר 'סימן שעוד לא הגענו', אותו כתבה והלחינה נעמי שמר. יש שיגידו שמדובר בשיר ההמשך ללהיט הגדול 'האורח'. זאת בשל העובדה שהוא נכתב באותה התקופה בדיוק, אבל חברי הלהקה מספרים שהם אינם יודעים על מה היא כתבה את השיר. בו זמנית ביקשו להזכיר כי לא מדובר בשיר שהיא כתבה להם, אלא להצגה שלא הצליחה. "ההצגה לא תפסה את הבמה, אבל השירים נשארו – אנחנו אספנו את החומרים למופע בשנת 1984 עם צדי צרפתי. בשיר יש קצת קונוטציה פוליטית שאנחנו מנסים להתחמק ממנה", הודו החברים.
התקליט המדובר נעשה בצורה מאוד מיוחדת. שכן, בשעה שחברי הלהקה הופיעו בארץ יעקובוביץ' הקליט להם קטעים באולפנים ברחבי העולם. "אז דקת שיחה הייתה עולה 100 דולר, והוא היה מתקשר לבדוק איתנו באיזו מהירות להקליט את השיר. כשחזרנו לארץ למדנו איך להסתגל למקצבים".
בלוז מדרגות הרבנות
השיחה בין שכניק לחברי 'הכול עובר חביבי' הלכה והעמיקה, ושיר נוסף שהתנגן היה 'בלוז מדרגות הרבנות', שזכה גם הוא לקבל חיבוק גדול מהקהל. "אני מאוד נהנית לשיר את זה למרות שזה שיר שלא רציתי לשיר אותו. למה? הקשבת לטקסט פעם? לא רציתי לשיר את השיר הזה. הייתי נורא צעירה, והרגשתי שהסיטואציה הזו היא לא אני ולא רציתי. צדי התעצבן עליי והכריח אותו. נכנסתי לשיר הזה מהכיוון של שחקנית, והיום אני מודה על זה", אמרה אהרון, "הלחן של יובל (דור) היה כל כך מדויק לסיטואציה ולהרגשה, אז תודה". דור בחר לפרגן לה בחזרה, ואמר: "זה ביצוע חד פעמי, שמעתי שעד היום השיר הכי מושר באודישנים של להקות צבאיות זה השיר הזה".
"אני הייתי שכן של חווה אלברשטיין במשך שנים, ושאלתי אותה פעם אחת איך היא בוחרת שירים, והיא אמרה שהיא בוחרת שירים כשהיא יודעת שהם יחיו שנים. גם השיר הזה הוא שיר שחי חיי נצח עד היום על הבמה והקהל יוצא מדעתו מהשיר הזה", סיפר בגילוי לב אחד מחברי הלהקה.
הסודות של צדי צרפתי
חשבתם שנעצור כאן? טעות בידכם. שכן, שיר נוסף שעלה הוא 'זמר מפוחית', שמאחוריי יצירתו עומדים נתן אלתרמן וסשה ארגוב בשיתוף פעולה פורה. "ירוסלב היה אחראי על העיבוד והוא עשה לשיר הזה עיבודים נוספים – אפילו שרתי איתו את השיר הזה בהופעה", הודתה אהרון, וסיפרה שהוא בחר לנגן בסקסופון את החלק שלו בדואט.
כשנשאלו מדוע בחרו להכניס את השיר הזה לרפרטואר שלהם הודו שהכול מתחיל ונגמר בצדי צרפתי. "הוא רצה שיהיו שלושה אקורדיונים על הבמה. צדי חיפש דברים בימתיים, אחרת הוא היה משתעמם. היום הז'אנר הזה של הצגת בידור לקהל נעלם ויש זמרים ויש סטנדאפיסטים, אבל פעם זה היה בסגנון להקות צבאיות".
פרויקט 'אלבומי המופת' מפגיש בכל שבוע את העיתונאי רז שכניק עם גדולי המוזיקאים בישראל. יחד הם יוצאים למסע אל האלבומים שהיו סימני דרך בקריירה שלהם - ובפסקול הישראלי.
לרשימת התוכניות המלאות בפרויקט לחצו כאן.
