זוכרים את מאיר אריאל
ב־8 באוגוסט ייערך מופע לזכרו של הזמר • בנו, שחר, שיתף בתחושותיו על רקע הפילוג בעם: "אבי היה מוכן להילחם על הזכות של אדם לחשוב אחרת ממנו"
ב־8 באוגוסט ב'פארק אריאל שרון' יתקיים המופע השנתי לציון 24 שנים ללא מאיר אריאל ז"ל. שחר אריאל, המוזיקאי ובנו של מאיר, שוחח עם איריס קול ב־103fm והתייחס למחלוקת העצומה בעם ישראל.
"קשה לתאר שהזמן חלף כל כך מהר", הודה שחר בפתח השיחה. "אני חושב היום שאנחנו נמצאים במקום מאוד לא קל מבחינת אם יש לעם ישראל סוג של נשמה זאת תקופה לא קלה עבור הנשמה של עם ישראל. כולם בקוטב, כולם נמצאים במצב שהם שונאים נורא אחד את השני ופחות מבינים איך אפשר להתקדם. אבא אם את זוכרת העיניים שלו היו ירוקות וחומות, מן מיקס לא שגרתי, מצד אחד או שאתה ירוק, כחול, אפור או שאתה חום. אבל חום וירוק היה כמו מישהו שהוא יליד הארץ אבל גם גלותי, אחד שמקבל את מסורת את ישראל אבל גם קיבוצניק, היה בו גם וגם".
עוד ביקש שחר לשתף ברגע מהשבעה של יהונתן גפן: "יהונתן גפן ואבי היו חברים מאוד טובים ואני זכיתי לפנות מלא מגשים של מאפרות וכוסות קפה ריקות מהישיבות שהיו בין שני הענקים האלה. חלק מהשיחות שלהם היו סביב דבר נורא חריג בימינו שנקרא אהבת הבריות באשר הם. אבא שלי לא יכול היה לכתוב את מה שהוא כתב אם הוא לא היה אוהב את מה שהוא רואה מול העיניים, יהונתן גפן לא יכול היה לכתוב את הכבש השישה עשר. שהחלטנו שאנחנו עושים את המופע השנתי הזה ב־8.8 שכל נגד ובמן מצב שאומרים לי 'מה אתה מתעקש על המפגש השנתי עם אביך', 'מה אהבת הבריות'".
"במיוחד בימים כאלה שהכול כל כך לא נראה טוב, מאיר אריאל, בצורה מוזרה מאוד, עשה נדידה מהשוליים של התרבות הישראלית אל המרכז, והוא עשה זאת עקב בצד אגודל", אמר, והוסיף: "פעם כדי לשמוע אותו היו צריכים לשמוע שתיים בלילה בגלי צהל. אחותי שהיא הרבה יותר בוגרת ממני, למרות שיש בינינו רק שנה הבדל, בין אם זאת ממשלת יאיר לפיד או ממשלת ביבי, משרד התרבות פונה אלינו ושואל מה קורה עם הנצחת העבודה של מאיר. פנו אליי גם מהצד הימני וגם השמאלי לאשר שימוש בשירים של אבא לאשר שימוש בשירים לטובת המחאה מצד שמאל או מצד ימין".
"הוא היה מוכן להילחם על הזכות של אדם אחר והיה מוכן להגיד 'טעיתי'"
בנוסף, שיתף שחר כי "העמדה שלי הייתה מאוד פשוטה ואמרתי את זה לשני הצדדים. אבא שלי, ניסינו לשכנע אותו שחשוב שהוא ילך למעגל של יגאל שילון, הוא אמר אני מוכן לבוא לכל פאנל אם יאפשרו לי את הזכות לשנות את דעתי. הוא אמר שאני בא לדבר עם בן אדם שמחזיק בדעה שונה ממני ויכול להיות שתוך כדי שאנחנו מדברים אני אבין שאני טעיתי והוא צודק. את יודעת כמה מעט זה קורה בימינו? אין שום פאנל לא בערוץ 11,12,13,14 שבו מישהו משתכנע מדברי זולתו, זה כולם קבוצה של צודקים בדברי עצמם. אבא נורא רצה להשתכנע שהוא טעה, הוא היה מוכן להילחם עם הזכות של אדם אחר לחשוב אחרת ממנו והוא היה מוכן להגיד טעיתי".
לדבריו, "במקרה שלי, להבדיל מאחי הצעיר אהוד, היום שאני נחשב פחות חוזר בתשובה ואני נמצא באיזה מקום של אם הייתי קיבוצניק וחזרתי בשאלה, אני לא דוס השנה, אבל אני כל הזמן בוחן את עצמי. אני לא מחליף מסכה במסכה כמו שאמא שלי אומרת. וזה שאני עכשיו גם רווק, אני אבא לבנות שלי אבל לא הצלחתי מי יודע כדוס, לא הצלחתי כקיבוצניק, ולא הצלחתי כ'ביג שוט' באח הגדול - ניסיתי מלא תרגילים. ובסופו של דבר אני מגלה, בגיל 54, ממרום גילי אני אומר שטעיתי הרבה בחיי, ואז הייתי צריך ללכת לאנשים שפגעתי בהם ולהגיד סליחה. זה לא דבר קל להגיד 'בואנה פגעתי בך שלא בצדק'".
"את יודעת אם יש אמנים היום שמעדיפים לא להגיד את דעתם, להבדיל מאמנים כמו טונה או נצ'י נצ' שכן אומרים את דעתם לא משנה מי או מה, אבא היה איש אמיץ"" הדגיש, "הוא הודה שהוא לא אוהב את מה שקורה בשטחים, בתור אחד שלומד תורה הוא לא אהב את מה שהמתיישבים עושים אבל מצד שני לא הסכים שיקטלגו אותו כשמאלן או קיבוצניק".
לסיום, ציין שחר כי עברו 24 שנים מאז הלך אביו מהעולם. "צריך לזכור שאנחנו נפגשים עם מאיר, אף אחד לא קרא לו מאיר אריאל, קראו לו מאיר כמו לחבר. אני מתגעגע אליו".
עריכה: שי איידלר ושני רומנו
