הכול אישי
מהי תרומת הפרסונליזציה עבור מקום העבודה? • ניל"י גולדפיין, מלי אלקובי ומיכל הלוי ממקס על הקשר בין שימת העובד במרכז לרווחיות החברה • פרק 18
לא מעט חברות מסחריות ואף מקומות עבודה, נהנים משימוש בצמד המילים 'יחס אישי'. אך האם השירותים אותם אנו צורכים או הענפים המקצועיים בהם בחרנו להשתקע מכירים אותנו, והאם אנחנו רוצים בכך בכלל? בפרק השמונה עשר של 'עתיד מזהיר' בהגשת ניל"י גולדפיין ומלי אלקובי, המביא את בשורת עולם העבודה של העתיד, אירחו השתיים את מיכל הלוי, סמנכ״לית משאבי אנוש בחברת 'מקס', ויחד גוללו את חשיבות הפרסונליזציה בכל הנוגע למקומות העבודה שלנו.
"אחד הדברים המדהימים שנטפליקס וספוטיפיי הביאו לעולם היא חווית המשתמש הפרסונלית", פתחה אלקובי. "מצאתי מחקר האומר שארגונים שמשקיעים במוצרים עם פרסונליזציה טובה, כמו ספוטיפיי, רווחיים יותר בארבעים אחוזים מארגונים בהם הפרסונליזציה ברמה ממוצעת
בתגובה, השיבה גולדפיין: "אני חולה על היקום של מארוול, ויצא עכשיו הסרט 'שומרי הגלקסיה 3'. בסרט הם סיפרו שהבינה המלאכותית בהוליווד כה מתקדמת, עד כדי כך שהם ייצרו בשבילך סרט בטעם אישי. יש לי רגשות מעורבים כלפי הסיפור הזה, מצד אחד זה נורא כיף, מצד שני סוגרים לך את הצמצמים. אני זוכרת את זה מתחום כרטיסי האשראי, אז ברור שפרסונליזציה בתחום העסקים נהדרת, חשובה ורווחית. הסיפור המעניין היום הוא הכנסת העניין לתוך הארגון".
לשיחה הצטרפה מיכל הלוי, סמכ"לית משאבי אנוש בחברת 'מקס', והסבירה כיצד ניתן לעשות זאת הלכה למעשה. "ברור לנו שהפרסונליזציה הולכת למוצרים עצמם, וזה גם נכנס פנימה לתוך הארגון. בשנים האחרונות מבינים שהעולם משתנה, ועלינו לעשות התאמות לאוכלוסיות השונות. אתה מבין שלעובדים יש מוטיבציה שונה, והקורונה האיצה את כל זה. בסוף אתה מבין שעובד הוא מכלול, יש לו משפחה ותחביבים מסוימים, ואתה צריך להתייחס אליו בתוך ארגון כמכלול שלם. חמישים אחוזים מהמוקדים מכילים עובדים מדור ה־Z ואנחנו חייבים להתאים את עצמנו בכל האספקטים של הארגון. מעבר לצדדים החברתיים, אתה חייב לתת מענה הרבה יותר פרסונלי".
"אפשר לדבר תרבות ואפשר להתנהג תרבות"
"אני חושבת שבסוף תרבות יושבת על המון התנהגויות", טענה. "אפשר לדבר תרבות ואפשר להתנהג תרבות. ארגון שעושה התאמות ומבין את הצרכים, הוא ארגון שידע לייצר תרבות של כבוד הדדי. אלה החיים, לשם אנחנו הולכים – צריכים להתאים את עצמנו למוטיבציות השונות של העובדים שלנו. כך גם נייצר תרבות טובה וגם נשמר אותם לאורך זמן. כנראה שאין כנראה אמת אחת - כל אחד נמצא בשלב אחר בחייו, ואתה צריך לדעת לייצר את האיזונים הללו כל הזמן".
"זה עניין של איזונים", הדגישה מלי. "אם ארגונים רוצים אנשים טובים, הם צריכים להבין שהם לא יכולים להגיע לסטנדרטיזציה. הסיפור מתחיל מזה שכארגון אתה רוצה את האנשים הכי טובים ומוכן לשלם את מחיר פרסונליזציה תמורת משהו אחר. בעולם העבודה החדש, כל אחד מאיתנו צריך ללמוד להשתמש בכלים הללו כדי להיות יותר ער לפרסונליזציה מול ממשקי העבודה שלנו. בסוף הדברים הללו גם טובים לנפש, אבל גם בסוף יעשו לכם עבודה טובה ברמת הפיתוח האישי שלכם".
בסיום השיחה המרתקת, שיתפה ניל"י: "בעולם העבודה החדש, סיפור הכבוד לשותפים לתפקיד שלנו ולמוטיבציות שלהם למרות שהן שונות משלי, הוא מפתח בעולם העבודה החדש. ככל שהאקו סיסטם שלנו נהיה יותר קיצוני בשנאה, בקיטוב, בפילוג ובשיסוע, כשאני שומעת על ארגונים כמו מקס זה נותן לי תקווה. הארגונים של היום הם קצת המבוגר האחראי. כשיש בארגונים מגמה, אני מרגישה שיש לנו תקווה לעתיד מזהיר במובן הזוהר".
עריכה: שני רומנו ומיכל קדוש
