מודים ומוקירים
לרגל הופעתו האחרונה של אגדת המוזיקה אלטון ג'ון, שוחח רז שכניק עם האמנים שהושפעו מהמוזיקאי האהוב • יחד, שבו לצלילים האהובים מלהיטיו הגדולים
לאחר שלוש שנים של סיבוב הופעות ברחבי הגלובוס, ב־09.07.23 נפרד אלטון ג'ון מקהל מעריציו בהופעתו האחרונה בשוטקהולם וחתם 52 שנות קריירה מצליחה ומלאה בלהיטים. לכבודו וכאות הוקרה על תרומתו הרבה לעולם התרבות, קיים רז שכניק תוכנית ספיישל בה שוחח עם דניאלה פיק, רמי קליינשטיין, עינב שיף, ריקי גל ודני רובס, אשר סיפרו כיצד הושפעו מאגדת המוזיקה.
"קודם כל, בתור ילדה, נחשפנו גם אני וגם אחותי וכל המשפחה לכל כך הרבה סגנונות של מוזיקה. באמת אני חושבת שאלטון ג'ון היה שם תמיד, גם בסגנון ההופעה שלו, גם בסוגי הלחנים", שיתפה פיק. "כל הדבר הזה שהוא שואו, אחר, מקורי - אין אחד כמו אלטון ג'ון, הוא משהו אחר לגמרי. זה בטוח היה אצלנו איפשהו בראש ובלב, גם אבא שלי תמיד אהב אותו".
עוד הודתה כי "עד היום אני מקשיבה לו, זה המוזיקה שאני שומעת. משהו בפסנתר, בתלבושות השונות, התעוזה. אני גדלתי בבית שההורים שלי יחד יצרו את כל הדברים האלה, וכן, זה מאוד מזכיר. בקשר לרפרטואר שלו, אתה הולך להופעה של אלטון ג'ון והכול להיטים. כל שיר יותר טוב מהשני".
עבור קליינשטיין מדובר באחד מהגיבורים הגדולים בחייו. "כשאני ראיתי את אלטון מופיע ועושה מופע פסנתר אמרתי 'אם אני אוכל להגיע למקומות גדולים ולהופיע ככה עם פסנתר כמו אלטון, זה באמת יהיה חלום שמתגשם'. יש שניים כאלה בעולם מבחינתי, והם גם הופיעו יחד - אלטון ובילי ג'ואל. הכלי הזה הוא כמו תזמורת, זה לא כמו גיטרה או כלים אחרים".
"יש משהו אצל פנסתרנים, כאלו שיוצרים כמו אלטון, הם לא הולכים על המובן מאליו מבחינת האקורדים. אצל פנסתרן אתה רץ על מרחבים הרבה יותר גדולים מבחינת לאן ההרמוניה רצה. זה חלק ממה שאני לומד מאדם כמו אלטון. הוא מנגן משהו, ואחר כך שפסנתרן בא ללמוד הוא אומר 'הוא בכלל מנגן אחרת ממה שחשבתי'", הסביר, והכריז: "כריזמה. כרזימה וגאונות - הכול מתחיל ונגמר בפסנתר של אלטון".
באשר לאחד מלהיטיו הגדולים של ג'ון - 'Rocket Man', הדגיש קליינשטיין כי "השילוב בין מוזיקאי כותב שפשוט נולד עם כפית של מוזיקליות והלחנת זהב בפה, יחד עם ברני טרפין שהוא פשוט כותב מילים משובח, כשיש לך שילוב של שני אנשים שלא באים מאין, אבל הם לוקחים כל כך הרבה השפעות מתוך העולם ומרביצים איזו בעיטת מקוריות - זה מה שאנחנו קיבלנו מהם כל השנים. רוקט מן זה באמת אחד מהם. זו איזושהי יכולת, כשאני שומע אנשים כאלו עושים דברים כאלה אני אומר 'מאיפה זה בא? זו מתנת אלוהים'".
שיף דווקא ביקש להתמקד בעוצמות של ג'ון ובטקסטים הייחודים של שיריו, עליהם אחראי ברני טופין. "הכתיבה של ברני, השותף של ג'ון, לכתיבת השירים, זו פשוט מלאכת מחשב של כתיבה. אלטון הוא הבגדים, הגאונות המוזיקאית, וברני זו כתיבה. אני חושב שאלטון ג'ון בשירים שלו הוא קודם כל מלמד אותנו את הכוח של התמדה, את המהפך שחל אצלנו בין מה גבוה ומה נמוך. ג'ון בשלבים מסויימים בקריירה שלו נחשב למשהו יחסית נחות אבל העם אהב אותו. אדם שארבעה גלגולי חיים לא יספיקו כדי לספר על האיש הזה".
מי שהצטרפה לדבריו של שיף היא לא אחרת מאשר ריקי גל, אשר ידועה באהבתה הרבה לאלטון ג'ון, שהתייחסה לתחילת קריירתו המוזיקלית. "כולנו רצינו להיות אלטון ג'ון, עד כדי כך. זו הייתה קנאת יוצרים בלתי רגילה. המלודיות, הטקסטים, ובמיוחד של אלטון ג'ון. אין לי ספק שהוא השפיע על המון מוזיקאים שהם גם פנסתרים. אני יודעת שירמי קפלן עושה ערב שלם שכולו אלטון ג'ון. זו באמת תופעה מיוחדת במינה".
"גם הצורה שלו, ההופעה שלו, רמת האנרגיה, המוזיקליות, הכול ביחד מעורר אצל חלק מהאנשים התנגדות ואצל חלק אחר דווקא בדיוק ההפך. זה כך קרה גם איתי, אותו הדבר. זה רק טבעי שאין קדושים. ", הודתה גל, והוסיפה: "כל יוצר שהוא גם מנגן וגם שר בעוצמה כזו רגשית ובאנרגיות חזקות כל כך, עם להט כזה גדול, אתה אומר 'אני רוצה ככה, לא פחות מזה'. זה מה שאלטון עורר. התשוקה, הלהט של השירה, הנגינה, העיבודים. כל מה שהוא הביא עורר תשוקה גדולה".
"הוא מדבר על משפחה, ילדים, דברים שהוא עסוק בהם עכשיו יותר, ואם זה עושה אותו יותר שמח זה יותר טוב לעולם", אמר רובס לאור חתימת ההופעות של אלטון ג'ון. "הבן אדם מופיע כבר 52 בהופעות פסיכיות, הוא לא חסך מאיתנו עד עכשיו. הוא אחד מהענקים בחמשת התופעות המוזיקליות. הוא פשוט ענק, הוא הכי טווס מצחיק. בעיקר הפגיעות שלו, השירים שלו הם כאלה. הקונטרס הזה בין המשקפיים הרהבתניים והפנים שמתעוותות בזמן ההופעה לבין השירים הפגיעים יוצר משהו נורא מעניין. הוא מלחין גאון. הוא איש של מלודיות והרמוניות".
פרויקט 'אלבומי המופת' מפגיש בכל שבוע את העיתונאי רז שכניק עם גדולי המוזיקאים בישראל. יחד הם יוצאים למסע אל האלבומים שהיו סימני דרך בקריירה שלהם - ובפסקול הישראלי.
לרשימת התוכניות המלאות בפרויקט לחצו כאן.
עריכה: שני רומנו
