צאו אל החלון
הידעתם, כי נתינה וחיבור לקהילה תורמים להצלחת הארגון בשלל תחומים? • ניל"י גולדפיין, מלי אלקובי ולימור שאקו מישראכרט הסבירו כיצד • פרק 21
כל ארגון השואף להישאר רלוונטי במשך זמן רב, מסתכל על הצלחה ורווחיות כערך עליון. אך בד בבד, הערך החברתי והקהילתי במקום העבודה הופך חשוב מתמיד במהלך השנים האחרונות, לעיתים אפילו במחיר של לא להתמיין לתפקיד מסוים בעקבות היעדר קהילתיות. בפרק העשרים ואחת של 'עתיד מזהיר' בהגשת ניל"י גולדפיין ומלי אלקובי, המביא את בשורת עתיד עולם העבודה הלכה למעשה, שוחחו השתיים עם לימור שאקו, סמנכ"לית משאבי אנוש ב'ישראכרט', על המרכיב הכה חשוב הזה.
"קראתי ספר מעניין ב־2017 שנקרא 'לתת ולקחת' של אדם גרנט", פתחה גולדפיין. "הוא לקח את התורה הבודהיסטית של הנתינה לזולת ועשה מזה סטארט אפ. כך, חילק את כל האנשים בעולם לשלוש קבוצות: אלה שנותנים, לוקחים ומשווים. גרנט גילה תוצאות מעניינות: אלה שלוקחים כל הזמן, בהגדרה, לא מצליחים, כי באיזשהו שלב כולם עולים עליהם ואף אחד לא רוצה לתת להם יותר. באשר לאלה משווים זה מבאס, כי מי רוצה חשבונאות. לגבי מי שנותן זה טריקי – הם הגיעו גם למקום הראשון וגם לרביעי. אלה שנותנים בלי חשבון לא מסתכלים על עצמם, ואלה שנותנים במידה יודעים לשמור על עצמם, והם הכי מצליחים בעסקים ובעבודה שלהם". בתגובה, השיבה מלי: הרבה ארגונים בשנים האחרונות מחברים את נושא הנתינה לקהילה, האחריות החברתית, אחריות האקלים, והאחריות לזכויות אדם, יחד עם העובדים".
"זה בא לידי ביטוי בעשייה העסקית של העובדים"
לשיחה הצטרפה שאקו, וסיפרה כיצד מצליחה 'ישראכרט' לשלב את הקהילה בתוך הלך הרוח היומיומי של החברה. "ישראכרט הייתה ועודנה בנתינה אינסופית", שיתפה. "הפכנו את העבודה עם הקהילה למשהו קצת יותר אסטרטגי ומדויק, ורצינו לחבר את העובדים לחוזקות שלהם ולייצר סיטואציה בה הם מחוברים לקהילה דרך החטיבה שהם הכי מיומנים בה. זה נותן להם הרבה סיפוק וגאווה כי זו המיומנות שלהם, זה לא דורש מאמץ. נתינה תמיד כיפית. בסוף זה בהחלט בא לידי ביטוי בעשייה העסקית של העובדים".
בהמשך, הוסיפה: "מאחר ואנחנו ארגון רב דורי, האתגר יותר גדול כי צריך להתאים את כל הפעילויות לכולם. נראה לי שאנחנו עושים משהו טוב, אבל אנחנו צריכים יותר למדוד את עצמנו ולראות באמת אם גם העובדים חושבים כך וגם הקהילה. זו הזדמנות קטנה להגיד תודה לעובדות ולעובדים המהממים שלוקחים חלק בפעילויות ונרתמים תמיד".
"אם אנחנו רוצים לתת סטטיסטיקה על דור ה־Z מבחינת מה שחשוב להם, רואים שהם מתנגדים לעוני, ותומכים בסביבה ירוקה ובארגוני זכויות אדם. הם ממש מצביעים ברגליים ומאוד מעריכים ארגונים שמקפידים על כך", סיכמה ניל"י את השיחה המרתקת. "אני מנסה קודם כל להסתכל על הסביבה הקרובה שלי, על מה אני עשיתי בשביל אחרים, כי אני יודעת שהנתינה מובילה להצלחה, ובאותה נשימה אני שומרת על עצמי שלא אידרס מהיומיום, כי אם לא יהי לי כוח לעצמי גם לא יהיה לי כוח לאחרים".
בסיום, הדגישה מלי: "למדתי איך להתייחס למילה אחריות לפי הקבלה. הם אומרים 'תתחילו בלקיחת אחריות על החיים שלהם קודם כל ב־א', המייצגת את ה'אני' שלכם, כי אחרת לא תהיו פה בשביל האחרים. אחרי זה תתקדמו ל'אח', האחים שלכם, המשפחה הקרובה שלכם, אל תתבלבלו עם תרומה לקהילה לפני שהייתם רגע עם הילדים, בני הזוג, ההורים. ואז יש את ה'אחר', שזו הקהילה היותר מרוחקת, ואז אם אנחנו עושים זאת כמו שצריך אז הולכים אחרינו - 'אחריי', שזו דוגמא אישית טובה. אם מורידים את ה־י' אז יש חופש, חירות. גם כשאני באמצע פגישה יש אנשים שצריך לענות להם. אל תהיו ציניים כלפי ארגונים שתורמים לקהילה".
עריכה: נויה חסון ומיכל קדוש
