"חיים בסיסמאות, אבל לא מיישמים את אדם לחברו"
מרסל מוסרי התייחסה למציאות המורכבת במדינה וקראה: "שנאת חינם, איך שלא תעטפו אותה, תישאר שנאת חינם - בואו נחזור להיות המדינה שפעם ידענו לאהוב"
כבכל יום רביעי בשעה 20:00 בדיוק, שבה מרסל מוסרי אל אולפן השידור, והביאה את סיפוריה הנפלאים והמיוחדים כמו שרק היא יודעת. בפתח התוכנית, הביעה מוסרי את דעתה על המציאות המדינית, הפוליטית והחברתית המורכבת במדינתנו האהובה.
לדבריה, "קיבלתי החלטה, אולי תאהבו אותה ואולי לא, ואם לא, זה בסדר, מזמן הפסקתי לרצות להיות קונצנזוס, זה לא יקרה, בטח שלא במדינה שלנו. לפני שבאים הסיפורים והשירים, את פתיחת התכנית שלי אני מקדישה לאירוע אקטואלי שעבר או עובר עלינו, כך עשיתי בשבוע שעבר, בזה שלפניו ובכלל. אבל לא אוכל לעשות זאת היום, שכן, איך אדבר על משהו אקטואלי מלבד המחאות? הקרע הנוראי בעם? הרי אם אתם לדבר אחר קדימות על פני זה, זה יראה מגוחך, מה את לא גרה בארץ? לא רואה ולא שומעת? ואני מנסה לחשוב מה יש לי להוסיף לזה? מה הם שני הפאונד שאני יכולה לתת וקודמיי בעיתונות, בתקשורת ובמדיות השונות לא נתנו? אודה ולא אבוש, אין כזה".
בהמשך, עוד שיתפה כי "הכל כבר נאמר, נבחן, יצר ויכוח, כיבה ויכוח אחר, לכל אחד יש נקודה ממנה הוא לא זז ושיח החירשים הזה שקורה פה בחודשים האחרונים לא ימשוך גם אותי אליו, אני פשוט לא מסוגלת ולמעלה מכך, אני פשוט לא מאמינה שמישהו יקשיב, לא מימין ולא משמאל והלוואי ותוכלו לשכנע אותי אחרת. אז את התכנית הזו אפריד מכל גוון פוליטי. כי די, כמה אפשר? הנפש גם היא, צריכה מנוחה".
לסיום, ציינה: "אגב, לפני כמה ימים הייתי עם גפן בתי באילת, הכרתי שם איזה בחור שפרש בפניי את דעותיו הקיצוניות, לא משנה לאיזה צד. הוא כל הזמן דיבר ודיבר בשבח הצד שלו והסביר גם למה, ועל טובת האדם ונגד שנאת חינם ובעד אחדות מסוימת. הקשבתי לו לרגע ואפילו מצאתי בו חן מסוים, אז שתינו כוס של בירה שאבוי נמזגה מסוף החבית ואין גזים, ההשפלות שעבר המלצר מאותו הבחור הזה עד שהתערבתי ואמרתי לו 'הלו תרגע זו רק בירה, מי אתה בכלל?', בהתקף אומץ לא ברור, הסבירו לי את הכל. אנחנו חיים בסיסמאות, אנחנו לא מיישמים את אדם לחברו. שנאת חינם, איך שלא תעטפו אותה, תישאר שנאת חינם. אנא, בואו נחזור להיות המדינה שפעם ידענו לאהוב".
