"נושא הסבירות היה הכי פשוט, עדיין אפשר לתקן"
פרופ' יובל אלבשן (הקריה האקדמית אונו) על החוק לצמצום עילת הסבירות: "רה"מ צריך להחליט אם הוא נותן אור ירוק לפשרה - ניתן לו גיבוי ציבורי"
פרופ' יובל אלבשן (הקריה האקדמית אונו), שהיה מעורב בגיבוש מתווה פשרה באשר לרפורמה במערכת המשפט, טען כי עילת הסבירות, לדבריו, מסתכמת ב"דברים שהיו מוסכמים כמעט על כולם".
בשיחתו עם ענת דוידוב וגיא פלג, הגיב למתרחש: "אנחנו כבר כמה יממות עובדים על הנוסחים שהושגו כבר בסבב שיחות הפשרה הקודמות. דווקא נושא הסבירות היה הנושא הכי פשוט וגם קיבל הסכמה מקצה עד קצה, וברוב הנושאים הגענו לניסוחים מאוד ברורים ולכן מה שאנחנו עשינו זה לבוא לוועדת החוקה ולהגיד להם 'חברים, אל תרוצו קדימה עם הנוסח הנוכחי שהוא קיצוני, שזה לבטל את עילת הסבירות שיש לה משמעות עצומה בנושאים כמו מינויים, ובואו תיקחו את הנוסח הזה של הפשרה ותרוצו עליו'. עכשיו, עדיין אפשר לתקן אבל זה ייעשה בצורה יותר בעייתית לצערי".
פרופ' אלבשן ציין: "אני מנתק את זה כרגע מהוועדה לבחירת שופטים, ואני אומר את זה לכל החברים שלי באקדמיה, כל הטיעונים של 'הסלאמי הפולני' ו'המדרון החלקלק', אי אפשר לעבוד איתם, כי אם אני בוחן כל חוק על פי החקיקה הבאה, אז אני מקפיא את המצב הקיים. אבל בואו נחזור לעניין הסבירות, אני חושב שהגורמים הקנאיים שחלקם מובילים את הרפורמה הזאת, אני לא יודע אם הם ששים, אבל הם אכן הולכים כרגע לשיח של היכנעות, הם היו מוכנים לפשרות, כולל זו שעכשיו אנחנו מדברים עליה, הם היו מוכנים לבלוע אותה אם זה יהיה עסקה כוללת וכו'. וברגע שהמשא ומתן ההוא התפוצץ, אני לא משחק בהאשמות, אבל אז הם חוזרים בהם והם הולכים לנוסח הקודם".
"יש הרבה מאוד עילות במשפט המנהלי, כשאנחנו מלמדים משפט מנהלי, עילת הסבירות לוקחת במקרה הטוב חצי שיעור, אבל יש לה חשיבות בדיוק בנושאים שהעילות האחרות לא מספקות לנו כלים", הסביר. "יש לך הרבה מאוד עילות אחרות, עילות קלאסיות שעליהן המשפט המנהלי נבנה. בשנות ה־40 באנגליה לקחו עילה שזו הבעיה שלה וזה היתרון שלה, אין לה קריטריונים, אם תשאל אותי מה הקריטריונים להפעלת סבירות, לא סבירות קיצונית מאוד, אז אנחנו לא יודעים להגיד את זה, וזה בדיוק מקור חוזקה ולכן אנחנו צריכים אותה למקרים כאלה".
"הפקטור זה גורמים מהאופוזיציה"
בהמשך, סיפק דוגמאות לנחיצות מתווה הפשרה שלקח חלק בהגייתו: "הפשרה אמרה שהעילה של הסבירות תצומצם רק כלפי החלטות ממשלה שמקבלות אישור של הכנסת בענייני מינויים, למשל למנות שר אפשר, החלטות ממשלה אחרות, למשל מינוי רמטכ"ל וכאלה, שהן לא עוברות את אישור הכנסת, תישאר עילת הסבירות כמו שהיא".
עוד חשף: "דוגמה נוספת, לא ניתן יהיה לפסול מכוחה של עילת הסבירות החלטות של שרים שהן נוגעות לענייני מדיניות ושהן אושרו על ידי הממשלה במליאתה. עוד דוגמה - שאר החלטות השרים והחלטות הממשלה בענייני מינויים, כל מה שלא נתון לאישור הכנסת, ימשיך להיות כפופים לביקורת השיפוטית כמו היום. הדדליין זה עד סוף ההצבעה השלישית. אבל אני רוצה להגיד שגם בממשלות מעבר הייתה הסכמה שזה לא יחול בהם".
לבסוף, סיכם: "זה עכשיו יושב אצל נתניהו ואנשיו, זה כבר יושב אצלו מאתמול והוא צריך להכריע האם הוא הולך עם יריב לוין והולך לגרסה קיצונית, ונכנע לקנאים מהצד שלו, או שהוא נותן אור ירוק לפשרה הזאת, ואז אנחנו נותנים לו גיבוי ציבורי, ויש את גורמי האופוזיציה בכנסת, מי שנתן הסכמה. הפקטור זה גורמים מהאופוזיציה, שאם ילכו לנוסחה הזאת הם יהיו מוכנים לצאת פומבי ולתת לזה אישור. את המחאה זה לא יספק אבל את מדינת ישראל זה יציל".
עריכה: נויה חסון
