ברבי? "ההייפ הצדיק את עצמו"
מבקר הקולנוע ד"ר אבנר שביט ('וואלה') על הסרט הורוד של הקיץ: "זו חווית צפייה שאי אפשר להירדם בה" • ואיך קשורה סעודת שבת לכך?
הסרט הורוד של הקיץ כבר על כל המסכים. מבקר הקולנוע ד"ר אבנר שביט ('וואלה') עלה על קוד לבוש ורוד ושוחח עם איריס קול ב־103fm על הסרט המדובר של הקיץ.
בפתח דבריו מיהר שביט להצהיר על המצב בבתי הקולנוע בסופ"ש האחרון: "לא רק שהיה אחד הטובים בשנים האחרונות מאז הקורונה, אלא אחד הטובים אי פעם". והשיב לאיריס קול לאחר ששיתפה כי עדיין לא צפתה בסרט 'ברבי': "את במיעוט, למרות שיש את התחרות מצד 'ההילולה', גם 'ברבי' וגם 'אופנהיימר' הצליחו למלא את האולמות, כי הקהלים מאוד שונים וזה דבר פשוט פנומנלי".
שביט טען כי לדעתו הסרט 'ברבי' נחל הצלחה: "לראות את הסרט זאת הייתה חוויה קולקטיבית יוצאת דופן. זה סרט שאנשים נורא התרגשו לקראתו, במהלכו ובסופו – ההייפ הצדיק את עצמו. חוויית צפייה שאי אפשר להירדם בה כי כל שתי דקות הקהל צוחק ומריע. מאוד חשוב לראות את הסרט הזה עם אנשים כי התגובות שלהם זאת חלק מהחוויה. שני דברים לגבי הסרט, הוא כמובן מבוסס על המותג 'ברבי' וההחלטה הכי חשובה הייתה לא רק לעשות אותו אלא בידיים של מי להפקיד אותו - גרטה גרגוויג".
"לקחו הימור ויצא סרט משוגע"
בהמשך, שיתף פרט מפתיע על במאית הסרט, גרטה גרוויג ואמר: "הבמאית אמנם לא יהודייה, אך היא אמרה שהיא רוצה שחווית הצפייה בסרט תהיה משולה לסעודת שבת של משפחה יהודית. כילדה, חברי משפחתה היו יהודים והזמינו אותם לסעודות שבת והיא רצתה לשחזר לנו את החוויה הזו". הוא הדגיש: "כל מה שהיא הייתה מעורבת בו עד עכשיו היה מופתי. בקלות היה אפשר לקחת 'במאי להשכיר' ולעשות סרט ממוסחר, גנרי וצפוי. לקחו הימור ויצא סרט משוגע".
"הסרט מראה לנו כמה העולם שלנו דפוק ומעוות"
כשנשאל מבקר הקולנוע מה הופך את הסרט לכל כך מיוחד, ענה: "צריך לראות כדי להבין אבל זה סרט שהוא צבעוני בצורה חריגה, זה כמו ללכת ברחוב ולראות בן אדם שלובש ורוד בין כל האנשים שלובשים חליפות אפורות".
הרחיב על תפיסת הנשיות כפי שמוצגת בסרט: "נורא קל להגיד שאנשים הולכים לסרט הזה כי הוא אסקפיזם. זה שהוא ורוד לא אומר שהוא שטחי, וזה שהוא כיפי לא אומר שהוא קליל. זה סרט שמדבר על סוגיות ברומו של עולם. הוא משתמש במעבר קלאסי של מעבר בין שתי עולמות – ברבי חיה בברבילנד שזה עולם מושלם מבחינתה, עולם פוסט-פמניסטי שלנשים יש שוויון זכויות מלא והן בכלל לא מכירות את המושג העצמה נשית כי מובן מאליו שבית המשפט העליון הוא כולו מורכב מנשים, ואז משהו מתערער ובגללו היא צריכה לעבור לעולם האמיתי שלנו. דרך המעבר בין העולמות הסרט מראה לנו כמה העולם שלנו דפוק ומעוות וכל הדברים שלקחנו כמובנים מאליהם לא צריכים להיות כאלה.
"יש פה דיון פילוסופי בין הבוראת לבין מה שהיא בראה. יש מפגש בין ברבי עצמה לאישה היהודייה שבראה אותה והדיון על הקשר בין הקהל לדמות שלו, כי ברבי פוגשת את הנשים שהייתה להן בובת ברבי ושיחקו איתה. מעבר לזה יש את הדיון על פאטריארכיה, כי ברבי עוברת לעולם בו גברים שלטו ושולטים במשך שנים והיא לא מבינה את זה".
עריכה: שי איידלר
