"זה שיר שנולד מתוך סיטואציה קשה"
הזמר והמלחין יוני רועה על שיריו הגדולים, ביניהם 'איזו מדינה' המזוהה עמו יותר מכל, והפך לקולה של תקופה • בלעדי לדיגיטל של 103fm
יוני רועה, זמר, מלחין, סופר ופזמונאי ישראלי, נחשב עד היום לאחד היוצרים המוכשרים בתרבות הישראלית מראשיתה. בין אם הלחן האייקוני לשיר 'איזו מדינה' של אלי לוזון, ו'פרי גנך' שנותר אחד משירי הזיכרון הידועים ביותר לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, כל אלו ועוד רבים וטובים מיצבו את רועה במקום של בכבוד בהיכל התהילה הישראלי. שכניק שוחח עם רועה בתוכניתו, ויחד גוללו את סיפורו של הראשון, המתחבר כחוט השני להלך הרוח הישראלי בימים אלה. בהמשך, שוחחו על הסודות הגדולים מאחורי ההצלחות הבאות, שלא איחרו לבוא.
"זה שיר שנולד מתוך סיטואציה קשה", הודה. "בתחילת שנות השמונים, נפילת הבורסה, אנשים מתרסקים. התחלתי לשרבט את צמד המילים 'איזו מדינה'. הופעתי בפאבים בתל אביב באותה תקופה, והתחלתי לעבוד על האלבום על לוזון. הרגשתי שקורה לי משהו, התקשרתי אליו ואמרתי שאני חושב שיש לי שיר מחאה בראש". הוא התחיל להפעיל את העוצמות שלו, ונולד השיר. כשבאתי לאולפן להקלטה, ראיתי שלוזון שר טקסט אחר. הבהרתי שלא יהיה ולא יקום, ושחייבים את השיר הזה. נורא כעסתי. זאת הייתה הצלחה מטורפת. זה פרץ את כל תחנות הרדיו האפשריות".
חרף ההתרגשות הרבה מההצלחה, העומס, טען רועה, נתן את אותותיו. "הרגשתי כמו מפעל, כאילו כל אחד דורש ממני שיר, לא הייתה בי אומנות. עשיתי זאת כי רק נכנסתי לתעשייה, הייתי בחור צעיר. היה ביקוש אדיר, פתאום כל הזמרים החלו להתקשר. אחרי ההצלחה הגדולה צלצל אליי חבר, חופני כהן ז"ל, וסיפר לי על חבר שקטלו אותו באלבומו הראשון והוא רוצה לעזוב את הארץ. זה היה שלומי שבת. מאותו רגע, היינו צמודים 24/7".
"השיר הוא סוג של הנצחה לחבר ילדות שלי סגן חן ברוד ז"ל, שלמד איתי בבית הספר בנתניה", תיאר את הרגע שהוביל ל'פרי גנך'. "יום אחד אני מקבל טלפון נורא על כך שהוא נפל ב־1985 בתאונת מבצעית. כל כך אהבתי אותו, הוא היה נוכח וכריזמטי. חן היה מגיע לגדולות אם לא היה נופל. כשיצאנו מבית העלמין, חבריי הסתכלו עליי ואמרו לי שאני חייב לכתוב עליו. בדרך כלל כשאני בא לכתוב, זה אף פעם לא מצליח לי. אחרי שלוש שנים בערך ישבתי בבית קפה עם הבעלים, שהעסיק את חן תוך כדי הצבא. במקרה, אמו של חן עברה לידנו, ותהיתי איך היא חיה, חן היה כל עולמה. פתאום קיבלתי צמרמורות והגעתי לפסנתר. זה יצא כמעט במכה אחת".
אחד השירים המזוהים יותר מכל עם ימי קדם האירוויזיון של פעם הוא 'זודיאק' שביצע ירון חדד בקדם אירוויזיון של שנת 1992, ללחנו של רועה. "ירון הוא זמר נהדר, הוא לא המשיך בקריירה ופנה לכיוונים אחרים", תיאר. "השיר הגיע למקום תשיעי אבל לא התאכזבתי, ידעתי שזה שיר טוב ושהוא ישרוד".
ואיך אפשר לשוחח על הקריירה המפוארת של יוני רועה, מבלי לדון ב'חברים מכל מיני צבעים' בביצועה של הזמרת עטורת ההישגים שרית חדד? "זה באמת שיר שמלווה אותה ומלווה אותי, ונראה לי שהשיר ילווה אותנו עוד הרבה זמן כי המסר שלו הוא בול", תיאר בסיום בתוכנית. "זה מה שתפס אותי, המסר. הבנתי שהוא חשוב. עד היום שרים אותו ומזמינים אותי לנגן את השיר. הוא מאוד פופולרי בגני ילדים".
פרויקט 'אלבומי המופת' מפגיש בכל שבוע את העיתונאי רז שכניק עם גדולי המוזיקאים בישראל. יחד הם יוצאים למסע אל האלבומים שהיו סימני דרך בקריירה שלהם - ובפסקול הישראלי.
לרשימת התוכניות המלאות בפרויקט לחצו כאן.
עריכה: מיכל קדוש
