"החקיקה הנוגעת לנבצרות היא קיצונית מדי"
השופטת בדימוס שרה חביב, לשעבר שופטת ביהמ"ש השלום בב"ש, על העתירה נגד חוק הנבצרות: "קשה מאוד להכריז על נבצרות של ראש ממשלה"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה קראה לבטל את התיקון לחוק הנבצרות בעקבות "שימוש לרעה בסמכות הכנסת למען נתניהו", כך לטענתה. השופטת בדימוס שרה חביב, לשעבר שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, שוחחה על כך עם ענת דוידוב וניסים משעל ב־103fm.
"אני לא רוצה לחשוב על אופציה שהממשלה או מי מחברי הממשלה קורא לא לכבד פסיקה של בית המשפט העליון. לפני כמה שנים היינו אומרים שזה לא יעלה על הדעת, יודע מה? לפני שנה היינו אומרים שזה לא יעלה על הדעת, היום זה כבר כן עולה על הדעת. זה כאוס חוקתי פר אקסלנס, זו סערה חוקתית", אמרה.
לדבריה, "את המשבר אנחנו כבר רואים, את המשבר אנחנו חווים. כשאומרים 'משבר חוקתי' זה מה שקורה היום. חצי שנה אנחנו במשבר חוקתי. השיחות האלה הן משבר חוקתי, הדיון הזה הוא משבר חוקתי, חוסר ההסכמה הוא משבר חוקתי, התנגשות רשויות, רשות מבצעת מול רשות שופטת זה כאוס, זה פיצוץ אטומי".
את מסכימה עם הגישה של היועצת? היא אמרה שנתניהו עשה בכנסת שימוש לרעה.
"הגישה של היועצת יוצאת דופן. עקרונית, במובנים של ערכים דמוקרטיים, ואישית, אני מסכימה. להגיד שבית המשפט יקבל את הגישה הזאת? זו גישה תקדימית".
"אני כן חושבת שהחקיקה שנוגעת לנבצרות היא קיצונית מדי", הוסיפה, "קשה מאוד להכריז על נבצרות של ראש ממשלה, אלא אם כן הוא עושה את זה בעצמו. במבנה הקואליציוני הישראלי זה כמעט בלתי אפשרי. הרוב שנדרש גם בתוך הממשלה ואחר כך בתוך הכנסת כדי להכריז על נבצרות של ראש ממשלה - אלא אם כן הוא מכריז על עצמו נבצר - הוא רוב מאוד מאוד מאוד גדול ביחס לשיטה הישראלית, אבל זה כן רוב שמבטיח שההכרזה על נבצרות לא תהיה פוליטית. יש לזה ביסוס".
לטענתה, "כהוראה כללית, לא בטוח שבית המשפט יקבע שההוראה הזאת כשלעצמה לא מתאימה לשיטת המשטר. היועצת המשפטית טוענת 'זה נועד למנוע מבית המשפט את ההחלטה ופוטר את ראש הממשלה מחובו בתחום טוהר המידות כהסדר כללי, וביחס לנתניהו, פוטר אותו מהשלכות משפטיות שעלולות לנבוע מהסדר ניגוד העניינים שלו'".
"אז היא מדברת פה על האופי הפרסונלי של החקיקה הזאת, ולכן היא אומרת, 'אם זה תיקון שנועד לאפשר לראש ממשלה לעסוק ביוזמות לתיקון שיטת המשטר, בהפרת הסדר ניגוד העניינים שלו, זו הוראה פרסונלית שלא מתאימה'", ציינה.
"עכשיו, להגיד שבית המשפט ירים את הכדור הזה? בבג"ץ הנבצרות זה בערך הכדור היחידי שאפשר להשתמש בו כדי לפסול את החוק, כי זו כן הוראה שמתאימה באופן עקרוני להיחשב הוראת יסוד, אז הפגם החוקתי החמור הוא העניין הפרסונלי, לא הרעיון של נבצרות. להסדיר את הנבצרות בחוק יסוד זה לא רעיון מופרך כשלעצמו", הדגישה.
"צריך לזכור שאסור לבית המשפט להתעלם ממה שקורה"
בהמשך התייחסה גם לחוק צמצום עילת הסבירות, וטענה: "זאת הוראה שהיא כל כך מקולקלת מבחינה משטרית שאני לא יודעת מאיפה להתחיל, לא רק רעיונית. היא נכנסה לחוק יסוד השפיטה, היא דנה בעניינים של משפט מנהלי שלא מוסדר בחקיקה בישראל. אנחנו בבלגן חוקתי".
אפשר להסיק ממה שהיועמ"שית אומרת על התיקון לחוק הנבצרות, על מה שהיא חושבת על צמצום חוק הסבירות?
"כן, זה קל. בעילת הסבירות יותר קל להתערב גם בגלל הליך החקיקה. כולנו היינו עדים לדיונים בוועדת החוקה. הזמינו פרופסורים שטוענים נגד עילת הסבירות כפי שהיא בפסיקה. פרופ' יואב דותן כתב על זה תזות, כותב על זה מאמרים, והוא אמר להם, 'חברים, אתם שופכים את התינוק עם המים, הגזמתם'. היה צריך להגדיר הוראה בחוק שתהיה מצומצמת מהפסיקה, לא סוף העולם, אפשר להתווכח על זה, והם אמרו לו 'תודה, שלום', ולא קיימו דיון בכלל בגישה שלו".
אז את אומרת בעצם שאפשר לפסול דרך ההליך.
"כן, זה מה שהם עשו בזמנו בחוק מיסוי דירה שלישית אם אני זוכרת נכון, והם אמרו, 'ההליך לא התקיים כראוי, לא התקיים דיון הולם בהשלכות', ובית המשפט לא לוקח על עצמו את הדיון הזה ולנסח חוקים, הוא מחזיר את זה לכנסת".
"ההימור שלי, לא יהיה יותר 0:11, לא בעניין הסבירות ובטח לא בנבצרות. אם בג"ץ שנוגע לחוק עילת הסבירות, יפסלו את החוק על הרקע של ההליך, אני לא חושבת שבית המשפט או לפחות חלק מהשופטים ישתקו ביחס לרעיון, לעצם העניין, ותהיינה אמירות עקרוניות ביחס למה שקורה, וצריך לזכור שאסור לבית המשפט להתעלם ממה שקורה, לא במובן של הפגנות ודעות ציבוריות, אלא במובן של זה ברור שאנחנו באיזושהי סופה חוקתית, אנחנו דנים בסדרי משטר, אנחנו עושים את זה בצורה מאוד אלימה משני הכיוונים כרגע. גם הרחוב נהיה קצת יותר אלים ממה שהיה. הוא לא היה אלים עד היום", הבהירה.
