"הסכנה בתקופה הזו כפולה"
פרופ' אודי ניסן, יו"ר הוועדה לבחינת תקצוב התרבות היוצא, על פרישתו ופרישת חברי הוועדה: "לא צריך להתפטר מכל דבר - במקרה הזה ההתפטרות נכונה"
כחלק ממחאה על חוק עילת הסבירות אותה העבירה הקואליציה, חברי הוועדה הציבורית של משרד התרבות הודיעו על פרישתם. סביב ידיעה זו, ליאת רון ויעל איילון שוחחו ב־103fm עם פרופ' אודי ניסן, לשעבר יו"ר הוועדה לבחינת תקצוב התרבות בישראל, אשר הסביר מדוע פעלו כך.
"אני לא חושב שצריך להתפטר מכל דבר, אני חושב שבמקרה הזה ההתפטרות הייתה נכונה", טען פרופ' ניסן. "אנחנו עובדים שנה על איך לשנות את כל נושא תקצוב התרבות בישראל, לנסות לשפר את זה בצורה שתקדם באמת את המטרות של תמיכה בתרבות, חופש ביטוי רחב, ולתת למוסדות יכולת להתקדם. לצערי, הגענו למסקנה כל חברי הוועדה, כבר כמה חודשים אנחנו מתלבטים אבל עילת הסבירות הוכיחה סופית, שלעשות שינוי בנושא כל כך רגיש בעת הזו זה לא נכון. בסופו של דבר תקצוב תרבות ותמיכה בתרבות זה נושא מאוד רגיש".
עוד הסביר כי "אתה רוצה חופש ביטוי, תרבות שבועטת, הכול במסגרת החוק, תרבות חיה, שמייצגת את מגוון הדעות ומיעוטים בחברה, זה מה שאנחנו מצפים מתרבות. תרבות כוללת הרבה ביקורת ומצד שני אנחנו רוצים לקדם מטרות של גיוון בתרבות, פריפריה ונגישות. חשבנו על מודלים בשנה האחרונה שישפרו את מערכת התקצוב הבירוקרטית, והסכנה בתקופה הזו כפולה - פעם אחת שהכיוון של תמיכה בתרבות ילך לכיוון של דברים שבמקום לפתוח יעשו הפוך ויכוונו לתרבות שמי שלא עומד בסבירות של מקבלי ההחלטות לא יכול להנות מהתרבות. בסוף אנחנו רוצים שכולם ייוצגו בתרבות, הכול במסגרת החוק".
לאור אמירותיו ציינה רון כי גם כאשר השרה מירי רגב כיהנה בתפקיד שרת התרבות והספורט היא לא ביצעה יותר מדי מהלכים. פרופ' ניסן ביקש לחדד: "מי שמינה אותנו זה טרופר, עבדנו מאות שעות בהתנדבות לנסות לגבש דרך לתקצב את התרבות שתשאיר לעולם התרבות את מרחב הפעילות ותתן להם וודאות, והם לא יהיו תלויים בעמדות השלטון. אם היום היינו עושים שינוי יש חשש כבד שהשינוי לא יהיה לכיוון החיובי. אני חושב שלעת הזו צריך להשאיר את המודל הקיים, לא לעשות שינויים כי שינויים יכולים להחזיר אותנו אחורה. זה מה שחברי הוועדה חשבנו והאמירה אומרת - נשאר במודל הקיים שיותר טוב ממה שעלול לקרות בהתנהלות הקיימת".
"אתם זנחתם את המשמרת כי המשמרת לא הייתה קיימת?", תהו צמד המגישות, ופרופ' ניסן השיב: "לא זנחנו, אם היינו ממליצים על משהו ואנחנו בסוף לא מיישמים את זה, אם הייתי נמצא עד היישום לא הייתי נוטש, אבל להמליץ משהו שיכולים לקחת אותו ולהפוך אותו לשינוי לרעה, ובמקרה הזה זה כאן - החלטנו שזה לא מתאים לנו. זה ההבדל בין להישאר ולא לעזוב תפקידים של שומרי סף, לעומת מקרים אחרים שיכולים לקחת המלצות ולעשות ניצול לרעה של ההמלצות".
לסיום, הדגיש פרופ' ניסן, לשעבר יו"ר הוועדה לבחינת תקצוב התרבות בישראל, כי "ישבנו במשך שנה ולמדנו את המודלים לתמיכה בתרבות בעולם, ואיך מקומות אחרים השכילו להתקדם לכיוון חדשנות בתחומים שונים, איך מודל יכול לאפשר למוסדות לקבל הודעה על תמיכה לתקופה יותר ארוכה, שהם יכולים לתכנן כמו שצריך, אבל זה בא גם עם חששות שעלולים לקרות. ברגע שראינו שהחששות כבדים מדי החלטנו שעדיף שהמודל יישאר כמו שהוא. עת לעשות שינוי ועת להישאר עם מה שקיים".
עריכה: שני רומנו
