"גדל הסיכון מהזווית המאקרו כלכלית"
ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל על המערכת הפיננסית: "בסה"כ היא נותרה יציבה, הסיכון המאקרו כלכלי גדל מרמה בינונית-נמוכה לבינונית-גבוהה"
בנק ישראל פרסם היום (ד') את דו"ח היציבות הפיננסית, ובמסגרתו התייחסו בין היתר גם להשפעות הרפורמה המשפטית. ד"ר עדי ברנדר, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, שוחח על כך עם ענת דוידוב ויעל אילון ב־103fm.
"בדו"ח הזה אנחנו בוחנים את היציבות של המערכת הפיננסית. אנחנו מציינים שבסה"כ המערכת נותרה יציבה ועמידה. אנחנו בוחנים סדרה של סיכונים, ומבין הסיכונים האלה, אנחנו מזהים שהסיכון שאנחנו מגדירים אותו - המאקרו כלכלי, גדל מרמה שהגדרנו כבינונית-נמוכה לבינונית-גבוהה. שאר הסיכונים נותרו ללא שינוי", הסביר ברנדר.
עוד אמר: "בסך הכול כנגד הגידול בסיכון הזה, אנחנו אומרים שהמערכת עמידה מפני שהיא בנתה לעצמה כריות שמאפשרות לה להתמודד עם הגידול בסיכונים בתקופה של הקורונה ואחריה. זה נכון גם לגבי המוסדות הפיננסיים עצמם, וגם לגבי משקי הבית שאלה האזרחים והעסקים, לכן בסך הכול הסיכון למערכת נותר נמוך, אבל גדל הסיכון מהזווית המאקרו כלכלית".
לדבריו, "כשאנחנו מסתכלים על המשק בכללותו, הסיכון גדל בענף הנדל"ן, שם אנחנו רואים שבקרב החברות הציבוריות שהן חשופות לאשראי בהיקפים גדולים, עליית הריבית באופן טבעי גרמה לגידול בסיכון שם. גם בקרב משקי הבית, אנחנו רואים שאלה שלקחו משכנתאות במיוחד בשנתיים האחרונות נחשפו לעליית הריבית בצורה החמורה ביותר ושם אנחנו רואים עלייה משמעותית בתשלומים של משקי הבית שיוצרת להם קשיים".
עם זאת, הדגיש: "לצד זה, אנחנו רואים שגם בתרחישים לא אופטימיים במיוחד, אין סיכון למערכת הפיננסית שיכול להגיע מצד אותם משקי בית, אבל לאותם משקי בית בוודאי שיש פה מצב שמקשה עליהם את ההתמודדות".
לגבי התהליכים הפוליטיים הקורים במדינה, בין היתר הרפורמה המשפטית, הבהיר: "הם הגדילו את התנודתיות של המשק. אנחנו רואים את זה גם בשוק מטבע החוץ, גם בשווקים הפיננסיים. זה מתבטא קודם כל בתנודתיות עצמה, כלומר, שערי החליפין נעים בצורה שאנחנו לא רואים בשנים הקודמות".
"השקל היה בדרך כלל מטבע מאוד יציב בהשוואה בינלאומית וזה השתנה. אבל מעבר לזה, זה גם מתבטא בפיחות. אנחנו רואים גם ביצועי חסר של שוק ההון הישראלי בחודשים האחרונים, אנחנו רואים עוד כמה מאפיינים פיננסיים של המשק שנראים פחות טוב מהעולם וכמובן מגזר ההייטק שהוביל את הצמיחה שלנו בשנים האחרונות היווה חלק מאוד משמעותי מהסיפור בכלכלה הישראלית מראה ביצועים פחות טובים", הוסיף.
לטענתו, "קל להסתכל על התמונה העכשווית ולהגיד 'אוקיי, לא קורה שום דבר ואין חשש', דו"ח היציבות הפיננסית נועד בדיוק לבחון את הסיכונים בהסתכלות קדימה, ואכן אחד הסיכונים הוא שאם לאורך זמן נישאר עם ריביות גבוהות מצד אחד, ומצד שני, אם הפעילות הכלכלית תיפגע - ביחד זה יכול ליצור קשיים גדולים יותר, אם אנשים יאבדו את מקום העבודה או שהשכר לא יעלה בהתאם לאינפלציה או מסיבות אחרות ואז אנחנו יכולים להיתקל בבעיות. שוב, כשאנחנו בוחנים, אנחנו עדיין רואים שהמערכת הפיננסית היא פחות בסיכון אבל משקי הבית, יכול להיות שיהיו בסיכון".
האם לדעתך אנחנו צפויים להורדת דירוג האשראי?
"נכון לעכשיו, חברות דירוג האשראי לא נקטו בשום פעולה כלפי ישראל, חוץ מאשר מודי'ס ששינתה את תחזית הדירוג, אבל כל החברות הזהירו שישראל בדרך לא טובה שמגדילה את הסיכונים. חברת מודי'ס, בדו"ח האחרון שהיא הוציאה בשבוע שעבר, ציינה שהיא רואה את המדיניות הכלכלית בישראל כקשה יותר לצפייה או לחיזוי ממה שהיה קודם לכן וזה אומר שזה מקום מסוכן יותר, ולכן הדירוג לא נפגע, אבל ההתבטאויות בוודאי משקפות חששות משמעותיים לגבי הכלכלה הישראלית ונותר לקוות שמי שאחראי על זה יידע לצמצם את הסיכונים האלה".
