תעשו רוורס
מהו הצעד הראשון שלכם בדרך להגשמת מטרה? • ניל"י גולדפיין, מלי אלקובי וד"ר שירי רימון מצ'מפיון מוטורס על הטריק לתכנון המסע לפסגה • פרק 23
כיצד אתם מגשימים את המטרות שלכם? מאיזו נקודה בחרתם להתחיל כשניסיתם להפוך חלום למציאות? בפרק העשרים ושלושה של 'עתיד מזהיר' בהגשת ניל"י גולדפיין ומלי אלקובי על כל מה שעלינו לדעת בדבר עולם העבודה החדש, אירחו השתיים ד"ר שירי רימון, מנהלת פיתוח ארגוני ומנהלת הלמידה ב'צ'מפיון מוטורס', ושרטטו יחד קו בין החלום להגשמתו באמצעות תופעת ההנדסה לאחור, המסייעת בהבנת כל הנדרש עד לפסגה.
"אני רוצה לדבר על תופעה בעולם העבודה שנקראת הנדסה לאחור", פתחה גולדפיין. "ישנה תוצאה מסוימת, אנו רוצים באמת להבין מה קרה, וגוזרים אחורה את התהליכים כדי להגיע לכל מיני תובנות. בסרטון של סטיב ג'ובס שרץ ברשתות שנקרא 'לחבר את הנקודות', הוא מדבר על דברים שקרו לו בחיים, שבאותו זמן לא הבין את משמעותם, ובזמן הסרטון, כשהוא נמצא על סוג של ערש דווי ומסתכל אחורה, הוא מבין איך הם השפיעו על מה שנהיה ממנו".
בתגובה, הוסיפה אלקובי תובנה משלה: "אם ניקח רכב וננסה להבין איך בנו אותו, נפתח את מכסה המנוע, ודרך הדבר הזה נבין איך אנו יכולים לבנות רכב. עושים זאת גם בזירה התחרותית. בעולם של קריירה ופיתוח אישי, הרבה יותר נכון להסתכל רגע על החלום והחזון. אם אני רוצה לפתח את הקריירה שלי, אז לעשות הנדסה לאחור זה אולי להסתכל על דמות מסוימת בעולם העבודה ולהבין מה עשתה כדי להגיע לשם".
"הנדסה לאחור פוגשת אותי בהרבה מקומות", הצטרפה ד"ר רימון לשיחה. "התחלנו מעמדה ששינינו אותה במהלך השנים. אם התפיסה שלנו הייתה להתמקד בכל מיני נושאים הקשורים לרווחת העובד, היום מאוד ברור לנו שעלינו להשקיע בשאלה אילו מיומנויות נדרשות מאיתנו, ובאיך אנו מסתכלים קדימה ונמצאים בהתפתחות מתמדת. ראינו את השינויים הללו בתקופת הקורונה כשהגענו למצב של כאוס, ו'צ'מפיון' הייתה במקום מאוד מכיל. צלחנו את התקופה הזו בשלום, אך אחרי הגענו לעולם אחר. המיקוד תמיד היה 'איזה ערך מוסף אתה מקבל', וההבנה הייתה שאנו צריכים לעשות קפיצה במקום הזה ולהבין שאנחנו במקום אחר היום".
"כשמנהל ועובד לוקחים יחד אחריות, יש לך שותף לדרך"
בסיום דבריה, תיארה: "הצלחנו לקדם כל מיני ומסלולים המאפשרים לעובד לחשוב 'אני יכול לקחת את זה עוד כמה צעדים קדימה', לראות לאן אני הולך ומה אני צריך כרגע', וממש הגדרנו את הקריטריונים שצריך במעבר משלב לשלב כדי להתפתח, איזה הכשרות צריך, מה אני צריך לעשות, אילו פרויקטים, חשיפה של עובדים, והשתתפות שלהם בכל מיני דברים רוחביים. כשהמנהל והעובד לוקחים יחד אחריות לכל הסיפור הזה, יש לך שותף לדרך. אתה יכול לחשוב איתו קדימה לאן אתה רוצה להגיע, ואז לגזור אחורה ולהיעזר בתשתיות הקיימות".
"אל תחכו לאף ארגון שיעשה את זה בשבילכם", הציעה ניל"י. "תחשבו לאן אתם מגיעים, תכפילו את המחשבה, ותסתכלו מה הכי עושה לכם את זה. אחרי, תתחילו לגזור לאחור כדי להבין איך אתם מגיעים לחלומכם. אל תתנו לאף אחד להחזיק ביד את הקריירה שלכם. זה שלנו. אחריות שלנו, וקטיפת הפירות שלנו". "המודל הזה יכול להביא להרבה יותר פריצות דרך", הבהירה מלי. "אם נסתכל על האנשים שמנסים לעשות את הדברים הכי מטורפים כל הזמן, הם חושבים כך ומדמיינים את התוצאה.
