לא סיפור פשוט
חושבים שקשה למצוא אהבה? • נסו לתור אחריה בגיל מבוגר בעודכם מגיעים ממשפחה דתית • טל בדיחי על ספרה 'כמעט טוב מאוד', שניסה לעשות סדר בסבך
זוגיות. אחד החלקים המסובכים ביותר בחיינו הבוגרים, המאלץ אותנו לצאת מגדרנו, להבין מה אנו רוצים מבחיר ליבנו הפוטנציאלי, ובעיקר להצליח לשלב בין השניים. ואיך עושים זאת כשאת דתייה לשעבר המתגוררת בעיר המהווה אנטיתזה מוחלטת למשפחה ממנה באת?
טל בדיחי, מחברת הספר 'כמעט טוב מאוד' העוסק בדיוק בסוגיות הרות הגורל הללו, התארחה בתוכניתה של ורדה רזיאל ז'קונט וסיפרה על פרי עטה שיצא היישר מלבה, וזכה מהר מאוד לאהדה רבה מקהל הקוראים. "הספר נכתב מתוך הקרביים שלי", תיארה. "אני זוכרת שהתחלתי לכתוב את הפרק הראשון כשחיכיתי לדייט, והבחור שיצאתי איתו חודש פשוט לא הגיע. הבנתי שהוא גם לא מתכוון להגיד לי שהיה נחמד ושנמשיך כל אחד לדרכו, והתחלתי לכתוב את זה החוצה".
"זה מה שמתאר אולי הכי הרבה את הדור שלנו, בחיפוש אחר אהבה לא פעם אנחנו פשוט חוטפים סחרחורת, יש היצע עצום, קשה להשתהות על קשר אחד", הוסיפה. "ולכן קשה להאשים את איתמר, הרווק בסיפור, שזה מה שהוא מרגיש. זה סיפורם של כל החברים שלי שאני אוהבת מאוד, שרוצים באמת ובתמים להגיע הביתה, לנוח ולהוריד את התיק, אבל הם פוגשים מישהי ולא בטוחים שהיא מספיק מוצאת חן, ויכול להיות שמחר תהיה מישהי שהיא יותר מוצאת חן. הרצון להגיע למשהו מושלם יוצר הרבה מאוד חוסר שקט".
כיצד להתמודד עם הבדידות, המביאה עמה הרווקות? "יושבת רווקה מוצלחת, ולמעשה אין שום תמורה ליום שלך", שיתפה בדיחי בגילוי לב. "את אמורה להגיע הביתה וליהנות מפרי עמלך, ואת מאוד בודדה. אחותה הקטנה של מירב מתחתנת, והרבה פעמים האושר של אחותה לוחץ אצלה על כפתורי הסבל. אושר הוא לא משחק סכום אפס, אך כשאנו בודדים וקשה לנו, אנחנו מרגישים כאילו מישהו לקח ביס מהאושר שלנו. האתגר הוא להבין שזה לא אומר כלום על האושר שלי".
"זו בדידות על סטרואידים"
"הרבה חברות חילוניות שקראו את הספר אמרו שזה לא מאוד שונה שהדמות דתייה", הודתה. "אבל שכשאת רווקה דתייה, בנוסף לכל הבדידות והקושי שמתמודדת איתו כל רווקה, יש לך גם שק של אשמה על הגב. כי פתאום הצער שלך לא מספיק, ויש גם את הצער של המשפחה שלך. זו כאילו בדידות על סטרואידים, את גם לא בסדר. הכמעט טוב מאוד הזה זו אולי הקללה של הדור שלנו, ואגב לא רק בזוגיות. יש מן אשליה שאפשר להגיע למודל מושלם. לפעמים הכמעט שוקל יותר מהטוב מאוד, ואז אנחנו לבד, וזה עצוב. בסופו של דבר החוויות שעברנו מעצבות אותנו, אך מירב יודעת שהיא צריכה לדאוג לעצמה, ושאם זה ייגמר, היא תצטרך לאסוף את השברים של עצמה".
עריכה: מיכל קדוש
