התקף לב: היום שאחרי
מה עשוי להוריד משמעותית את הסיכוי ללקות בהתקף לב, וכיצד לנהל את ההתמודדות החדשה? • חני שפיס, דני אנגל ופרופ' עמית שגב עם התשובה • פרק 07
לא מעט ישראלים עלולים ללקות במהלך חייהם באירוע לב. בין אם מדובר ברכיב גנטי המתערב בשכיחות ההתקף, ובין אם בהרגלים המשפיעים באופן שלילי על בריאותינו, חשוב לדעת כיצד להימנע מהתופעה המדאיגה והשלכותיה, ולבחור בחיים בריאים ומספקים יותר מבחינה גופנית. בפרק השביעי של 'מי מנהל את המחלה שלי', הפודקאסט בהגשת חני שפיס, מנכ"לית 'Tomorrow - היחידה לניהול אירוע רפואי', ודני אנגל, מנכ"ל 'הרצליה מדיקל סנטר', המביא את בשורת ניהול האירוע הרפואי, שוחחו עם פרופ' עמית שגב,מנהל המערך הקרדיולוגי של בביה"ח שיבא תל השומר, ויחד צללו לתוך התחום החשוב והמרתק.
"אגודת הלב הישראלי, העמותה הגדולה בישראל שתומכת במטופלי לב, בדקה כמה ישראלים מודעים להיקף מחלות הלב. הנתונים האמיתיים הם ש־20 אלף איש עוברים התקפי לב בשנה", פתחה חני. "אלה המספרים", חיזק שגב את דבריה. "שם המשחק הוא מניעה. אם רוצים להקטין את המספר זה אומר לטפל באורח החיים שלנו, בגורמי הסיכון, והם די מוכרים. כולנו יודעים שמדובר בעישון, פעילות גופנית, סוכרת, יתר לחץ דם ויתר כולסטרול בדם, כל אלה גורמי סיכון שניתנים לשינוי ולטיפול. אפשר לטפל בהם ולאתרם מוקדם. יש גורם אחד שאי אפשר לטפל בו והוא הגנטי, יודעים שיש נטייה משפחתית חזקה. זה אומר שמי בקרבת המשפחה הראשונה, משמע גבר מתחת לגיל 55 ואישה מתחת לגיל 65 שחווה אירוע לב, זה אומר שמשפחתו הקרובה שלו מועדת לפורענות".
בהמשך, הוסיף: "אם יש אדם עם סיפור משפחתי משמעותי והוא גם מעשן, שמן ובעל סוכרת לא מאובחנת, זה הרבה יותר מהגורמים. אותו גורם סיכון שלא ניתן לשינוי, כאשר הוא מתלווה לגורמי הסיכון הקונבנציונליים, זה מתעצם. כשאנו מקבלים לבית החולים אנשים צעירים בעיקר, אפילו מתחת לגיל 40, לפני 30 שנה כשהייתי מתמחה, היינו קוראים לכל הסטודנטים לראות אותו. היום אנו בכלל לא נופלים מהכיסא, רואים את זה על בסיס יומי. פה הגורם הגנטי משחק תפקיד, וכמעט כולם מעשנים. כאשר אנו מקבלים מטופלים עם התקפי לב בגילאים מבוגרים זה פחות גנטי".
"חייבים לשמוע את הסיפור של החולה"
מתי מבינים שהגיע הזמן לפנות לרופא? "בדרך כלל סימפטומים הקשורים למחלות לב קשורים למאמץ", טען עמית. "סימפטומים כמו כאבים בחזה או קוצר נשימה במאמץ חייבים להדליק נורה אדומה. זה תמיד מתחיל ברופא המשפחה ומהר מאוד צריך לראות קרדיולוג. חייבים לשמוע את הסיפור של החולה. כשאדם הוא א־סימפטומטי, זו בעיה. כלי שהולך וצובר תאוצה לאיתור מחלה היא בדיקת סיטי לב וסיטי קורונלי. באשר להליך של צנתור וירטואלי, מעל גיל 70-75 כבר אין הרבה משמעות לבדיקה הזו. באוכלוסייה שבין 40-65, בדיקת צנתור וירטואלי נהדרת. אם יש הרבה גורמי סיכון, הייתי עושה לפני. כשמישהו מתלונן על הפרעת קצב, דבר ראשון הוא להסתכל אם מדובר באדם עם לב בריא או לא. באנשים ללא מחלת לב זה לא מסכן חיים, זה מפריע, זה מציק וגורם להפרעה באיכות החיים".
את דבריו, סיים פרופ' עמית שגב בימים שאחרי ניתוח הלב: "אין סיום טיפול. זה צריך השקעה לכל החיים. כל חולה לב צריך שמי שינהל את מחלתו הוא קרדיולוג. רופאי המשפחה לא מרגישים לתחזק את מצבו של חולה הלב באופן גורף. מי שיוזם את הפנייה לכירורג זה הקרדיולוג". "העתיד בקרדיולוגיה הוא בהווה", סיכם והדגיש: "כל הדברים האלה ניתנים לשינוי. אפשר גם באיש שמן שיש לו סוכרת ולחץ דם, עצם הירידה במשקל תפחית לו את הסיכוי לאירוע לב עתידי בעשרות אחוזים. סטטיסטית זה נותן את התוצאות".
