"לא מתחרט שצפיתי בסרטון - שבר אותי לרסיסים"
צלם האופנה שי פרנקו התוודה בגילוי לב כי בתו חוותה התעללות מהגננת בגן הילדים שלה: "זה משהו שמטלטל לך את החיים, קשה לתפקד"
על רקע רצף האירועים הפוליטיים והמדיניים הקדחתניים, נדמה כי מספר מקרי ההתעללות בגני הילדים ברחבי הארץ חוצה גבולות, זאת למורת רוחם של ההורים, שמתקשים לדעת לאן הם שולחים את ילדיהם בכל בוקר. צלם האופנה שי פרנקו שוחח עם מעיין אדם בפתח התוכנית, וסיפר על החלטתו להגיב לדברים ולהודות ברשתות החברתיות שגם בתו חוותה מקרה דומה.
"אנחנו מפתחים כל הזמן עוד איזושהי שכבת חוסן, אבל אני חייב לומר שעלו בי דמעות כרגע", הודה פרנקו בפתח השיחה. "זה ממש משהו שמטלטל לך את החיים. מהרגע הראשון שהתחלנו לחוות את העוצמה של החוויה הבלתי נתפסת הזו, אנחנו באמת עוברים טלטלה מטורפת בחיים האישיים שלנו, בכל נדבך. זאת טראומה. טראומה מקורה היא לעצור, לקטוע את רצף החיים, את איך שאנחנו רגילים לחיות. פתאום הדבר הזה נקטע, והנתונים האלו בזמן שאתה מעבד אותם, אני חוויתי את זה כמו ניתוקים מהסביבה".
עוד שיתף כי "אני בעבודה אבל אני גם בן אדם שמאוד מחובר לתחושות הגוף שלו, למה שקורה אצלו בפנים, ואני ממש לאורך כל שלושת השבועות האחרונים שאנחנו בתוך העניין הזה - את רואה את זה ביום יום, קשה לתפקד. העבודה היא האסקפיזם שלי, מרגיש לי כמו המקום שאני בורח אליו כדי לייצר איזושהי שגרת חיים נורמלית וגם שם זה פוגש אותך. יש איזושהי רגישות מכלל האוכלוסייה וזה מדהים לראות".
"אני כרגע יודע, ראיתי ממש את מה שעשו לבת הקטנה שלי ג'וי. אני צפיתי, רק אני לבד, בתקופה של חודשיים וחצי של תיעודים שמתוכם היא בערך 20 ימים הייתה שם. צפיתי ב־70 מקרים שונים רק של הבת שלי. היום אני יודע היטב מה היה שם בתקופה הזו, מה היה לפני אני לא יודע", הדגיש, והוסיף: "אותה סייעת, רוואן, המחשבה לעולל משהו לאדם הזה היא כל כך שגורה בגוף כבר שבכל רגע נתון, צפיתי ב־70 סרטונים, ראיתי גם דברים חמורים יותר ממה שהציגו בחדשות. אנחנו מדברים על מאות מקרים מתועדים".
"לפעמים פותח את הבוקר עם זה, לפעמים הולך לישון עם זה"
כמו כן, כאשר נשאל בנוגע לתחושותיו לאחר הצפייה בסרטוני ההתעללות של בתו, הסביר פרנקו: "זה לא יוצא ממך, זה נשאר שם. אני פשוט הרגשתי שאני חייב לראות את זה על מנת להבין מה קרה. אני ממש לא מתחרט שצפיתי בזה, הרבה אמרו לי אל תצפה אבל אני מכיר את עצמי היטב ואני יודע לעשות את העבודה הפנימית הדרושה. להגיד לך שזה לא שבר אותי? זה שבר אותי לרסיסים. אתה לפעמים פותח את הבוקר עם זה, לפעמים הולך לישון עם זה, אבל אני מרגיש שאני יכול לדעת איך לטפל בה או לדעת מה היה שם. הרגשתי שזו איזושהי אחריות".
"אשתי לא צפתה בזה, גם לא רצינו, היא לקחה את הסיפור הזה מאוד קשה. אשתי היא זו שבזכותה, היא פשוט הצילה את הנפשות האלה", סיפר, "אנחנו חיים באיזשהו סרט, יקום מקביל ביום יום שלנו. אנחנו משתדלים לשמור על איזושהי שגרה עבור הילדים. הילדים הם ילדים מדהימים, הם גיבורים מבחינתי, הם הגיבורים הכי גדולים פה בכל העניין הזה. הפערים בין חוויות החיים שאנחנו חווים, בין אם זה אפילו דבר אמוד פשוט לקחת אותם לבריכה בקיץ, זה הופך להיות ההיי של החיים שלך ולמחרת אתה בדיון בבית משפט, הפערים כל כך גדולים".
באשר לטראומות שנחקקו בנפש ילדיו בעקבות ההתעלות וההתמודדות עם כך, חשף: "אנחנו התחלנו טיפול עבורם, היו לי שני ילדים בגן הזה. לליאו הייתה ממש נסיגה שפתית, הוא לא היה מדבר כמו ילד בן שלוש, הוא שלושה שבועות לא בגן הזה והוא מדבר שוטף. היא מול המצלמה עושה הכול. יותר מזה, היא הייתה גם עושה בייביסיטר אצל ההורים, הבת שלי הגדולה מאוד אהבה אותה".
"בדיעבד עשו עלינו ממש מניפולציה מאוד גדולה על מנת לטייח או להסתיר את הדבר הזה. כי ביום יום הילדים די התנהגו רגיל, הם הלכו אליה במסירות ולפעמים גם פחות, משהו שהרגיש מאוד טבעי. מעולם לא התעורר חשד ולו הקטן ביותר. תמיד מולנו הכול היה מאוד מתוקתק ומנוהל בצורה הטובה ביותר", זעק.
"אתם לא בטוחים? שימו הקלטה"
לסיום, תהתה אדם מה הוא יכול לייעץ להורה ששם את ילדיו בגן, ואינו יודע האם גם שם מתבצע פשע מסוג זה. פרנקו השיב בנחרצות: "בראש ובראשונה לדבר עם שאר ההורים, לייצר קשר. הילדים בגילאים הללו, הכול מאוד טכני. את נכנסת, שמה את הילד או הילדה בגן, והולכת. החוויה היא יותר חוויה שלך מול הגננת או מול הסייעת, פחות מול שאר ההורים בגן. בגילאים האלה אין יותר מדי אינטרקציה, אנחנו גם היינו דיי חדשים בהוד השרון. הרוב היה שיח מאוד נורמטיבי על מתנות של החג בעיקר או פעילויות לילדים. אנחנו גילינו בדיעבד שהיו כל כך הרבה דברים משותפים באמרות שנאמרו להם בשביל לטייח משהו".
"גם צריך לשאול שאלות נוקבות, זה בכל זאת הילדים שלנו. לא להתבייש, אתם לא בטוחים? שימו הקלטה. אני בטוח שיש גננות, יש פה אנשי חינוך טובים בישראל, התחום הזה מאוד פרוץ. עכשיו אנחנו באמת בסבתות ובייביסיטריות בבית, אבל אני כן סומך על הילדים שלי ועל עצמי בתוך התהליך הזה איתם. אנחנו חייבים לאפשר להם להיות באיזו מסגרת כדי שהם גם יוכלו להתפתח ולגדול. אני כן יודע לומר שהיום, אני מכין את הגננות לזה שאנחנו כן חווינו את הדבר הזה וגם להן יש איזשהו מקום לתקן ואחריות. אני רואה את הגננת החדשה של ג'וי, היא ממש נרתמת לזה שהיא רוצה לתקן את החוויה", סיכם.
עריכה: שני רומנו
