אתמול (ד') קיבלו יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין ויושבי ראש ועדות המשנה, חברי הכנסת גדי איזנקוט ושלום דנינו, את תמונת המצב המלאה באשר לזירה הצבאית, המצביעה על מסקנה מדאיגה, זאת בדבר התקרבות מסוכנת לאובדן כשירות. אלוף (מיל') ישראל זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים במטכ"ל, הגיב לדברים.
תחילה ביקש זיו להדגיש כי "קודם כל, כיוון שאנחנו נמצאים בתהליך משברי, מה שהיה נכון לפני שבוע כבר לא מדויק נכון להיום וכן הלאה. יש פה תהליך שמאיץ את עצמו בהיבט הזה של רמת הכשירות וההסתכלות קדימה, בהנחה שבמושב החורף הקרוב נושא חוק לימוד התורה או הגיוס הולך לעלות. המשמעויות שלו הם דברים שכבר ניתן לצפות אותם כבר היום".
"זה כבר נאמר בכל במה, צה"ל והכשירות שלו, הנזקים כבר שם. הנקודה העיקרית זה בכלל האופן שבו צריך לשמר מעבר רק לכשירות, את צה"ל כארגון. באופן שבו הדברים מדרדרים, האם יוכל צה"ל, בעיקר שזה יגיע למשבר על הגיוס עצמו שזה הולך ישר לפנים של המתגייסים, כבר לא המילואים, שם המשבר יוקדם דרך החוק הזה שרוצים להעביר באוקטובר. אנחנו מפרקים במו ידינו את צבא העם, וזה לא סיסמה, זה ממש מה שהולך להיות", הכריז.
באשר לשאלה כיצד חוסר הכשירות של צה"ל יבוא לידי ביטוי, זאת במידה ותיפתח מלחמה מול חיזבאללה, הסביר: "צריך לשים פה נתון אחד מהותי - אין כרגע שום צבא מסביב לגבולות מדינת ישראל שיכול לכבוש או להשמיד את מדינת ישראל. הסיפור הזה לא על הפרק, אנחנו לא בתוך איום כזה. תרחיש כזה של מלחמה עם חיזבאללה, המשמעות העיקרית שלו, יכולה להיות פלישה מקו הגבול, אבל היא יותר טקטית, אין לה משמעות אסטרטגית, אבל הבעיה המשמעותית היא היקף הרקטות והטילים. אם היינו יכולים לפי תוכנית או תרחיש אולטימטיבי לסגור את הסיפור הזה, לפגוע בהם מאוד קשה תוך ימים בודדים או שבוע, והיינו פוגעים להם במרבית הטילים ומספיק - ברגע שהכשירות יורדת אתה יכול אולי להגיע להישג הזה תוך שבועיים או שלושה",
"המשמעות בזמן היא כזו - הרבה יותר הרס והרוגים בישראל, זה יכול להשפיע על היכולת של הטייסים, מה שמוריד את רמת האפקטיביות שלהם, ושכמובן ברגע שתאי שליטה ומפקדות לא מתפקדות אתה מחליש, כי העליונות שלנו לא במספר החיילים - העליונות שלנו בטכנולוגיה. אז ברגע שהמערכות האלה נפגעות, כל האפקטיביות יורדת. מה התוצאה? זמן ומחיר הרבה יותר יקר שאנחנו, כל אזרח בישראל, ישלם בחיים", אמר לסיום.
עריכה: שני רומנו