בת שבע ניגרי, תושבת בית חגי ואם לשלוש בנות, היא האישה שנרצחה הבוקר (ב') בפיגוע הירי בהר חברון, זאת לעיני בתה בת ה־12 שבמזל לא נפגעה בתקרית. שרית אורבך, חברתה של ניגרי, שוחחה עם בן כספית ואריה אלדד וספדה לה.
"זו טראומה שאף ילד לא יוכל לשכוח", פתחה. "הילדה ניצלה בנס גמור ואפילו דאגה לכוחות ההצלה שיגיעו. היא כאובה מאוד, זו הבת הבכורה. אני לא מאמינה שאני מדברת על בת שבע בלשון עבר, היא חברה, אחות בלב ובנפש, גננת לבבית, אחראית, מסורה, שמחת חיים שלא תתואר, אפשר לראות זאת בפניה. אין דבר שירגיז אותה. היא אישה מיוחדת עם לב זהב לכל כך הרבה ילדים, היא גננת 15 שנה וכל שנה. הילדים הופכים לילדיה לכל דבר. כל בוקר היא מרגיעה, אוהבת. ההורים אמרו שאם הילדים בגן של בת שבע, הם יכולים להיות רגועים בעבודה. אכפתיות ומעורבות קהילתית שלא תתואר".
בהמשך, הוסיפה בעצב: "אני גננת לידה וחברה טובה שלה, אנו נוסעות לכל מקום יחד, קונות ומארגנות. אפילו שבוע שעבר יצאנו לנופש של הסתדרות המורים יחד, כאילו היא עשתה לי מסיבת פרידה. קבענו להיפגש בצהריים בגן, ראיתי שהיה פיגוע, צלצלתי אליה והיא לא עונה. אין מצב שהיא לא עונה לי. אני מתקשרת לבעלה והוא אמר שבת שבע יצאה בטרמפ. סיפרתי לו שהיה פיגוע ואני פוחדת שזו היא. אחרי אני מבינה, היה ברור שעושים עליה את ההחייאה. מציאות קשה, מצב אכזרי, רצח בלי שום סיבה. זה פשוט לא מתעכל".
"אין בי פחד", הודתה אורבך בסיום בשיחה. "מול המציאות היום אני יודעת שאגדל את ילדיי לאהבה ולשלום בארץ, אבל בארץ שלי. מי שרוצה לגור פה, בשמחה ובאהבה. אנשים שחיים פה חיים עם אש בעיניים, היא אש של אהבת הארץ. אלו שחיים פה יודעים יומיום שאם לא יחיו פה, אחרים יחיו פה. אין פחד, יש ידיעה שיש סכנה, יש ידיעה שכולנו נמצאים באותה צרה. כשאני נוסעת לבקר את הוריי בפתח תקווה, אני מסתובבת אחורה ויודעת שיכול להגיע אליי או סכין או אקדח. בת שבע חיה באהבה גדולה לאנשים ולסביבה. אני נוסעת יומיום לאפרת, והיא בדו קיום מלא. אפשר לחיות כך".
עריכה: מיכל קדוש