תקציב החינוך נכון לשנת 2022, עמד על יותר מ־70 מיליארד שקלים. בתוך שנתיים, התקציב צפוי לזנק בעוד כ־20 מיליארד, כלומר כבר קרוב ל־90 מיליארד שקלים.
זה התקציב השני בגודלו אחרי תקציב משרד הביטחון, ובחישוב ניכוי תשלומי שכר קבועים הוא אפילו עולה על תקציב הביטחון. לכאורה, תקציב ענק שכזה אמור לתת שוויון הזדמנויות לכל ילדה וילד בישראל. אז זהו שלא. שני ילדים, משתי רשויות סמוכות, יקבלו חוויית לימודים שונה, בגלל הקיפוח בהשקעה.
שתבינו על מה מדובר, קחו כמה נתונים מתוך דו"חות מבקר המדינה על הפערים הכל כך לא צודקים: ישובים מרשויות מבוססות ישקיעו בכל תלמיד אלפי שקלים. הפער בתקציב הממוצע לתלמיד מגיע ל־3,400 שקלים בשנה. עוד נתון על פי המבקר, השקעה במימון תוכניות חיצוניות: עיריית רמת גן השקיעה 61 מיליון שקלים, לעומת הישוב כאוכב אבו היג'א למשל, שלא קיבל מימון מהרשות הענייה שלו, אלא רק ממשרד החינוך.
כך גם באופן פרטי: הורים מבוססים יממנו מורים פרטיים לילדיהם, וההישגים בהתאם. שנים שמערכת החינוך מתנהלת בשני קווים מקבילים: בית הספר שמחוץ לבית ספר. שר החינוך יואב קיש, כסף לא רק לחרדים. לא רק כספים קואליציוניים.
יש לך הזדמנות לתקן את העיוותים האלה. חינוך שווה לכולם. וזה רק בידיים שלך, בהצלחה.