לאחר משא ומתן בין משרד החינוך, משרד האוצר וארגון המורים, גם שנת הלימודים הנוכחית עלולה בסבירות גבוהה להיפתח בשביתת תלמידי התיכונים, זאת לאחר כישלון המגעים בין הצדדים. האם השביתה היא צעד בלתי נמנע? מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית, הביע את מורת רוחו נוכח המתרחש.
"24 שעות לפני פתיחת שנת הלימודים וילדי התיכון במדינת ישראל לא הולכים מחר ללמוד. בושה וחרפה", תקף שיף, והתייחס למגעים האחרונים במו"מ לקראת פתיחת שנת הלימודים: "כמו בכל שנה, הכול יכול להשתנות. היום יש פגישה בין שר החינוך לרן ארז, הלוואי שהם יגשרו על פערים, אני לא מניח כי צריכים את האוצר כדי לסגור הסכם. אולי הם יגיעו להבנות, הכול יכול לקרות".
עוד טען כי "עצם העובדה שהגענו לנקודה הזו וראש הממשלה שמבין את גודל המשבר לא נכנס לתמונה, לא קורא אליו את השרים ואת רן ארז ואומר להם 'אני דורש ממכם ששנת הלימודים תפתח', זה אסון. התעלמות מתלמידי ותלמידות ישראל בתיכונים. זה לשלוח אותם לשוטט ברחובות, שיש לזה השלכות ארוכות טווח. פשוט חוסר איכפתיות".
בנוסף, ביקש שיף להבהיר כי ישנם המון פרטים הצריכים להיסגר במהלך ההסכם, הרבה מעבר לשכר המורים. "אנחנו מדברים על סכסוך שכר של שנה וחצי. אם היו מתחילים בזמן לא היינו מגיעים לנקודה. אני חושב שלמורים מגיע שכר, אין בעניין הזה ספק. אני לא חושב שמישהו חושב שלא מגיעה למורים תוספת שכר ראויה. שכר הוא מרכיב חשוב, הוא לא היחידי. יש הרבה מעבר לזה, אבל אי אפשר לא לתת שכר למורים. זה בסיסי, נתינת השכר".
"עם כל מה שרן ארז מבקש, אני לא מסכים עם כל פרט, אבל זה לא משנה כרגע. יש איך ועל מה להתווכח, ואני בטוח שאפשר להגיע להבנות. זה עניין של רצון טוב, שראש הממשלה ייכנס לחדר תוך שעות העניין גמור", הדגיש, "אני לא חושב שאף תלמיד ואף הורה צריך להמתין ליד אמצעי התקשורת ולהגיד 'יהיה לימודים או לא?'. זה לא משהו שקורה מהרגע להרגע".
כמו כן, כאשר נשאל האם הוא יכול להעריך את הנזק שנגרם לילדים, הכריז: "אדיר. ילד שימשיך להסתובב ברחובות, מה יעשו הילדים? ימשיכו שהם מבלים בלילה וביום ישנים? מי רואה מה הם עושים? זה הדור שספג קורונה שלוש שנים. אתמול היינו בהפגנה מול משרד החינוך, אמרו שם ילדים 'כבר 4 שנים אין לי שנה שנפתחת נורמלי'"
"איך באמת לא אכפת לראש הממשלה? אנחנו מצפים ממנו. התלמידים והתלמידות האלה הם אלו שילכו לצבא שנה הבאה, צריך לזכור את זה. הגיע הזמן שיטפל בדבר זה, זה הסיכוי היחיד", זעק.
עריכה: שני רומנו