למרות תהיות רבות באשר להסכם המורים עם משרד האוצר ומשרד החינוך, שנת הלימודים נפתחה כסדרה בראשון בספטמבר. אך המשא ומתן בין ארגון המורים על יסודיים למשרד האוצר ממשיך. בשיחה עם ענת דוידוב בֺ־103fm, יו"ר ארגון המורים רן ארז התייחס לדברים.
"אני מרוצה מכמה סיבות. סיבה ראשונה, שהגענו להסכם בלי שביתה, בלי לשבור את המסגרת החינוכית של התלמידים שהיו גם ככה מספיק זמן בחוץ. דבר שני, אנחו השגנו תוספת שכר למורים של 200 שקלים, גם לחדשים וגם לוותיקים, כך שלמעשה מורה חדש מתחיל במקום 8.5 אלף שקלים ב־10.5 אלף, ומורה אחרי תואר שני מקבל 11.5 אלף. אבל לא מקבלים את כל הכסף על ההתחלה, זה כמו הסכם קיבוצי, בסופו של דבר את כל הכסף מקבלים בשנתיים הראשונות".
עוד ציין: "אנחנו הצלחנו להגדיל את תגמולי ההשתלמות בתיכונים, אנשים לומדים בכדי לקבל תגמול של 1.2 אחוזים, הגדלנו את זה. הצלחנו להגדיל באופן משמעותי את תגמולי ההשתלמות".
בתגובה, ענת דוידוב הציבה את הטענה כי בהכם שכזה הפער בין התלמידים רק יגדל, וארז השיב: "זאת טעות ואני נורא לא מסכים איתך. משרד החינוך והאוצר באו ואמרו 'יש לנו בעיה גדולה', חסר מורים. ולכן אנחנו מבקשים מכם תוסיפו שעה פרונטלית אחת', כי מדובר ב־45 אלף מורים, זה 45 שעות נוספות, וכך תלמידים יקבלו יותר שעות במקום המורים החסרים. לעומת זאת, הורידו שלוש שעות פרטניות. נשארו מתוך השש שלוש שעות פרטניות. ואם בבית ספר מיוחד יש צורך ליותר שעות פרטניות, אני רוצה להזכיר למנהלים שלנו שאם הם רוצים לעשות מה שצריך, הם קיבלו קרוב למיליון שקלים, הם יכולים לשלם עבור שעות פרטניות נוספות, כך שאם צריך יותר שעות, יש מאיפה לשלם על כך. יש למנהל עצמאות, יש לו אוטונומיה הוא יכול להחליט למי לתת. הוא יצטרך לתת דין וחשבון להורים, לתלמידים ולראש העיר שלו למי הוא נתן את הכסף".
"עדיין החוסר במורים עצום, מספר הכיתות נשאר 38 תלמידים, שזה לא תקין", אמרה ענת, והפעם, רן הסכים עמה: "את צודקת במאת אחוזים, אם אני רוצה להיות אופטימי, אז גם מסע של אלף קילומטרים מתחיל בצעד אחד. אז אנחנו עשינו את הצעד הראשון. וזה תלוי גם בממשלת ישראל".
לבסוף, סיכם: "זה לא היה פשוט, אני נאבקתי ביד אחת במשרד האוצר, ביד השנייה במשרד החינוך. עם כל אלה שרצו ליצור אנדרלמוסיה בשורות המורים, אני יכול להגיד שהצלחנו. יכול מאוד להיות שגם שר החינוך רצה לפתוח את שנת החינוך כמו שצריך בקנדציה שלו. סימן שאכפת לו, אני יכול לקוות שבעתיד הוא ימשיך לנהוג כך".
עריכה: נויה חסון