"מי שקורא לאנשים לא לשרת בצבא זו עבירה על החוק"
ח"כ משה סעדה יצא בחריפות נגד אותם קוראים • על חוק הגיוס: "הציבור החרדי מבין שצריך לקבל החלטות מאוזנות" • על דברי ח"כ גוטליב: "לא ראוי"
חבר הכנסת עורך הדין משה סעדה (הליכוד) שוחח עם ענת דוידוב ואודי סגל אודות תופעת הסרבנות, על רקע המחאה נגד הרפורמה המשפטית.
"כל שיח הוא לגיטימי. מה הקווים האדומים? פשוטים. דברים שאסורים על פי חוק – זה הקו האדום. כל שיח על אוסלו, התנתקות - הוא שיח ראוי. יש חוקים וכולנו חייבים לכבד אותם. זה הקו האדום. אני חושב שלקרוא לסירוב לגיוס זה עבירה על החוק, זו המרדה", טען בתוקף.
"אתה חבר בקואליציה שרבע ממנה הם סרבנים לצבא, ואתה אומר שזה לא חוקי לא להתגייס?", תמה אודי סגל.
על כך השיב סעדה: "מי כמוך יודע שהם לא עברו על החוק. אפשר לבקר חוק כזה ואחר, אבל להגיד שהם עברו על החוק זו סיסמה ריקה וזה לא נכון. החוק הוא לא גמיש. החוק אומר שמי שקורא לאנשים לא לשרת בצבא – זאת עבירה על החוק. הממשלה פטרה אנשים לדורותיה מסיבות כאלו ואחרות. אני יכול להסכים עם זה או לא, זאת לא עבירה על החוק. אני חושב שצריך לתקן את החוק, אבל זה לא קשור לדיון שלנו, האם נכון בבית ספר לקרוא לעבור על החוק. המצפן שלי זה שלטון החוק".
בהמשך גינה את אמירתה של ח"כ טלי גוטליב, שטענה כי "שב"כ וצה"ל תומכים במחבלים" ותיאר אותה כ"לא ראויה לחלוטין. האמירות האלו לא ראויות, לא נכונות, אני מבין לעיתים את הזעקה, הכאב. לעיתים יש אמירות לא ראויות, לפעמים אני יכול להבין מאיפה הן נבעו ועדיין לא ראוי להגיד אמירות כאלה, לא נכון ככלל ולא נכון עכשיו בעת הזו בשיח הציבורי. מה שאני מצפה מכולם זה לקחת את האחריות, לנסות להוריד את הלהבות, לנסות לייצר שיח, לא לפגוע בצה"ל, בשב"כ - להוציא אותם לגמרי מחוץ למשחק. לא אמירה כזו ראויה ולא אמירה של סרבנות ראויה".
עוד אמר לגבי החוק הצפוי לפטור מגיוס לחרדים כי "כרגע הממשלה לא שינתה שום כלל", שב סעדה להבהיר והסביר: "החוק הזה עוד לא בא לעולם בכלל. אפילו לא עלה על טיוטה. וכבר בשלב הזה לקרוא לשיח שקורא לסרבנות שזאת עבירה על החוק? זה מעשה לא ראוי ולא ערכי. אני חושב שחוק כפי שהשר פרוש אומר – לא יהיה חוק כזה. ואם יהיה חוק, אז יהיה חוק אחר".
"צריכים להגדיר את תפקידה של היועמ"שית"
במהלך השיחה הגיב גם לחוות דעתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה על חוק צמצום עילת הסבירות: "נאלצתי לקרוא את 146 העמודים של חוות הדעת שלה (של היועמ"שית). קראתי את זה כמשפטן והמון מילים ומשפטים – אין שם צדק, לא משפט, לא אחריות. מה יש? יש שם תבהלה. קראתי את האמירות – 'פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית', 'פגיעה אנושה במערכת המשפט'. על מה מדובר? על הסבירות? גם אהרון ברק אמר שלא צריך את הסבירות, כי יש מספיק עילות לפסלות. האם סולברג שחושב הפוך, האם הוא פוגע בדמוקרטיה? אין משפטן רציני שחושב שהסבירות היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה. וברור שזה שיח של תבהלה שרוצה להגיע למשבר חוקתי".
אז למה לא מפטרים אותה?
"כי אנחנו לא מנהלים שיח פרסונלי. אנחנו צריכים להגדיר את תפקידה של היועמ"שית, וצריך להפריד את התפקיד. יש מצד אחד ראש התביעה, מצד שני יועמ"ש, מי שחתם על השינוי המבורך הזה, זה היועמ"שית עצמה. צריך לראות למרחוק ולראות איך אנחנו כחברה מגדירים את תפקיד היועמ"שית".
עריכה: עינב אורגד
