"חמישה ימים לפני הדיון בבג"ץ, יש לכך טעם לפגם"
נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט פרופ' אביעד הכהן על דברי יו"ר הכנסת אמיר אוחנה: "מה שמשתמע מתוך האמירה זה בעיקר העיתוי שלה"
אתמול (ד') התייחס יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לדיונים הצפויים באשר לחוק לצמצום עילת הסבירות, וטען כי הוא לא מתחייב לציית להכרעת בג"ץ במידה ויפסול חוקי יסוד, לדבריו: "הכנסת לא תקבל את רמיסתה". פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ומומחה למשפט חוקתי, שוחח עם ינון מגל וחיים לוינסון והביע את דעתו על הדברים.
"ראשית אני חושב שיו"ר כנסת צריך להיזהר הרבה יותר מאחרים", הודה פרופ' הכהן בפתח השיחה. "מותר לו לחשוב כל דעה וזה מובן מאליו, אבל כאשר הוא יו"ר כנסת צריך להיזהר שבעתיים, הרבה יותר מאנשים אחרים. כאשר הדברים נאמרים 5 ימים לפני הדיון בבג"ץ, יש בזה טעם לפגם. יש פה יותר מאשר איום מרומז על כך שלא יכבדו את פסקי הדין של בג"ץ. אפשר לחשוב כל דבר אבל בסופו של דבר אין לנו בית משפט אחר. חוקי היסוד, החוקים המדוברים, חוקקו בשנת 92'".
עוד טען כי "הכנסת הייתה יכולה והיא יכולה עדיין לחוקק חוק שבג"ץ אסור לו להתערב בסיטואציות מסוימות. הכנסת לא עשתה את זה, בעיתוי עכשיו כולנו נמצאים במירוץ לתחתית או לפסגה, אבל אנחנו מדברים על 30 שנה שעברו. הכנסת גם יכולה לעשות את הדבר הכי חשוב בעיניי - לחוקק את חוד יסוד החקיקה. הכנסת לא עשתה את זה, וגם הכנסת צריכה קצת להכות על חטא. היא אומרת את זה עכשיו כשאנחנו נמצאים בעיצומה של סערת הוריקן הכי גדולה שהייתה פה".
"אני חושב שחוק יסוד החקיקה, כל האווירה בארץ, ולא משנה במה תומכים, הכנסת יכלה לעשות את זה ולא עשתה את זה. כמו שהיא לא הסדירה עד היום סוגיות אחרות שנוח לה לזרוק את זה לבית המשפט. אני חושב שהדבר הזה, אף אחד פה לא נקי מאשמה, גם לבית המשפט יש חלק ממה שקורה היום", הבהיר.
בנוסף, ציין פרופ' הכהן כי "בית משפט, ברמה העקרונית, אין מדינה בעולם דמוקרטית שבה אין בקרה ואיזון בין הרשויות. יש דברים שבית המשפט יכול לבקר, אבל לבוא ולומר שמראש יש דברים שבית המשפט לא יכול לבקר זה לא קיים בשום מקום. לא רצוי לתת לבית המשפט סמכות בלתי מוגבלת ולא לכנסת, זה בדיוק הרעיון של בלמים ואיזונים".
"במגילת העצמאות כתוב שעד אוקטובר 48' תושלם החוקה - אנחנו בדיליי"
כמו כן, כאשר נשאל מה לדעתו הפתרון למשבר הקיים, אמר: "הפתרון מאוד פשוט - חוק יסוד חקיקה שיגדיר בדיוק מה בית המשפט מותר לו לבקר ומה אסור לו לבקר. צריך חוק יסוד חקיקה שיסדיר פעם אחת ולתמיד את מה שלא נעשה. במגילת העצמאות כתוב שעד אוקטובר 48' תושלם החוקה של מדינת ישראל, עד היום אנחנו בדיליי קצת קטן".
בהמשך, התבקש פרופ' הכהן להתייחס לסוגיות העומדות בפתח בג"ץ. "דווקא בסוגייה של הסבירות אני מאלה שחושבים שזה לא סוף העולם, אם יש בית משפט יצירתי ויש לנו כזה כל השנים, הוא יוכל להגיע לאותן תוצאות בדיוק. עד לפני 30 שנה לא השתמשו בעילת הסבירות ובית המשפט היה דמוקרטי. לגבי הסוגיה העקרונית של חוקי היסוד, אני חושב שלא יכול להיות מצב שבו יהיו חוקי יסוד שיהיו משוריינים מפני כל ביקורת. זאת בעיה. והבעיה השנייה, לא יכול להיות מצב שבו ינתן לכנסת כוח בלתי מוגבל. זה בדיוק הרעיון של האיזון והבקרה".
"בית המשפט יכול לבקר גם חוק יסוד, הוא צריך להיזהר מאוד גם בגלל מעמד הכנסת, הרעיון של שלושת הרשויות, וברור לי שיהיו דעות רוב ומיעוט לשני הכיוונים", הסביר, והוסיף: "אני חושב שמה שהייתי עושה זה אומר 'כיוון שמדובר בהתערבות בחוק יסוד, הייתי נותן לזמן לעשות את זה שלו. לחכות שנה שנתיים לראות מה תהיה השפעה בפועל של החוק הזה. יכול להיות שנגלה כולנו שהשד הזה לא כל כך נורא'. זו החלטה שבית המשפט עשה לא פעם, זה מה שנקרא בשלות. החוק חוקק רק לפני זמן קצר, עדיין התוצאות שלו לא ידועות, בואו נחכה ונראה. הוא אומר לעותרים 'החוק התקבל עכשיו, לא יודעים מה השלכות שלו בפועל, בואו נחכה'. אני לא פוסל אבל גם לא אומר שאי אפשר לפסול חוק יסוד".
לסיום, הביע פרופ' הכהן את עמדתו בנוגע לאפשרות כי הכנסת לא תכבד את פסיקת בג"ץ. "אני חושב שזה יהיה דבר רע מאוד לחברה הישראלית. יש בזה מסר. זאת שאלת יסוד, מה תפקידו של בית משפט במדינה דמוקרטית, ופה יש ויכוח מה הגבולות. אני לא חושב שצריך לזלזל באף אחת מהגישות, ובשביל זה יש לנו בית משפט, שהכנסת נתנה לו את הסמכות לשפוט והיא יכולה להגביל אותו, וכל עוד שאין לנו אלטרנטיבה אחרת, מה האלטרנטיבה? רק הכנסת? בעיניי זו אלטרנטיבה רעה מאוד".
עריכה: שני רומנו
