"אם השופטים יתערבו - זה רק כי יחשבו שאין ברירה אחרת"
המשנה לפרקליט המדינה לשעבר עו"ד נורית ליטמן על דיון בג"ץ בנושא עילת הסבירות: "יש מגוון דעות בביהמ"ש העליון, לא יודעת איך זה יסתיים"
דיון דרמטי ללא ספק ייערך ביום שלישי הקרוב באשר לחוק לצמצום עילת הסבירות, שיבהיר אחת ולתמיד לאן מועדות פני הממשלה בהיבט החוקתי. הדברים באים על רקע דבריו של יו"ר הכנסת בשבוע שעבר, שטען כי "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה".
עורכת הדין נורית ליטמן, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה, הביעה את דעתה על הסוגיה הנפיצה: "המחשבה שראשי המחאה יכולים לכפות על בג"ץ משהו, הם אנשים שלא מבינים איך שופט פועל. שופטים ישאלו עצמם משפטית האם בשלה העת, מבחינת החקיקה, להתערב בחוק יסוד, ואני סבורה שהם יעדיפו לא להתערב מאשר להתערב, ואם הם יתערבו הם יתערבו כי הם יחשבו שאין ברירה אחרת".
לדבריה, "הרצון של בית המשפט העליון מאז ומתמיד הוא להמעיט בהתערבות ולא להתערב, רק אם אין ברירה אחרת. בית המשפט לא שש להתערב בחוקים. אני פחות אוהבת את ההימור של 'יקבל או לא יקבל', אני לא יודעת להגיד. יש 15 שופטים עם עמדות שונות, יש מגוון דעות בבית המשפט העליון ואני לא יודעת איך זה יסתיים. יש אפשרות ביניים שבית המשפט יהיה יצירתי ויחזיר את החוק לכנסת כדי שיחוקק קצת אחרת".
היא הבהירה: "בית המשפט העליון כבר קבע שהיה צורך לפסול חוקי יסוד, אבל כדי לא להתערב בחוקי יסוד, הוא רק הודיע לכנסת שבפעם הבאה תהיה התערבות, ולכן הכנסת יודעת מה עמדת בית המשפט העליון. אי אפשר לקחת רק חלק אחד בשיטת משפט ולהגיד 'אין בית משפט בעולם שמתערב בחוקי יסוד'. אבל אצלנו אין חוקה, חוקי היסוד לא הושלמו, אנחנו אפילו לא יודעים כיצד אפשר להעביר חוקי יסוד, כרגע אפשר להעביר חוקי יסוד עם רוב רגיל. אז צריך לזכור גם מה המשמעות של חוקי יסוד, כי מאדירים אותם ואומרים 'חוקי יסוד אסור להתערב בהם', אבל מצד שני צריך לזכור גם איך מחוקקים חוקי יסוד במדינת ישראל לעומת מדינות אחרות".
בהמשך, נשאלה האם תתמוך בחקיקה שחוקי יסוד יקבעו ברוב של שמונים חברי כנסת. "אם היה חוק כזה שקובע איך מחוקקים חוק יסוד, אני מניחה שאם היה חוק יסוד מתקבל ברוב של שמונים מול ארבעים, המצב היה שונה לגמרי. בסופו של דבר, שמונים מול ארבעים, זה רוב שהמשמעות שלו היא שגם המיעוטים, גם מי שלא מיוצגים בתוך הממשלה, מסכימים לחקיקה הזאת".
עו"ד ליטמן שיתפה: "אני לא ישבתי מעולם בעמדת השופטת, ישבתי בפרקליטות, ולמרות הטענות שהיו נגדנו, אני יכולה להעיד על עצמי שישבתי בדיונים וקבעתי את עמדתי לפי שאלות משפטיות ולא לפי רחשים ורעשים מבחוץ. אני מאמינה שגם בית המשפט העליון יכול לעשות את זה. אני כן מאמינה שבית המשפט העליון רואה את טובת המדינה מול עיניו, ובגלל זה הוא לא שש להתערב בחוקי יסוד, הוא לא שש לשנות סדרי עולם, הוא לא שש להתערב בעבודה של הרשות המחוקקת או בשמה השני הרשות המכוננת כשמדובר בחוקי יסוד. ולכן אני חושבת שבית המשפט העליון כן רוצה להגיע לתוצאה כתוצאה שתקיים את הדמוקרטיה במדינת ישראל, במובן הזה אני חושבת שהוא מקשיב לרחשי כולנו".
לבסוף, סיכמה: "מה שמדהים הוא שמדבר עו"ד אילן בומבך והוא מדבר על קץ הדמוקרטיה. ואני אומרת בדיוק אותו הדבר, שאם החוק הזה יעבור ולא יפסל, בוא נגיד שזו תחילת קץ הדמוקרטיה. אז ברור שיש פה עמדות שונות. אבל אני חושבת שבית המשפט העליון יפעל בסוף לפי חוק השפיטה ויגיד 'אין לי אלא את אימת הדין, אני צריך לפסוק לפי המשפט ולפי מיטב דעתי המקצועית'".
עריכה: נויה חסון
