ביום שלישי הקרוב ידונו שופטי בג"ץ בנושא החוק לצמצום עילת הסבירות, שעבר בממשלה בקריאה שנייה ושלישית. האם מדינת ישראל אכן קרובה למשבר חוקתי, זאת בעקבות תגובת חברי הממשלה להחלטת השופטים?
עורך הדין אילן בומבך, המייצג את הממשלה מול העתירות בבג"ץ, התייחס לדברים: "לא תהיה החלטה ביום שלישי, אני מניח דיון מאוד ארוך. יש 15 שופטים, הם יצטרכו לבוא, לתת פסקי דין מנומקים, לשקול את הדברים, עוד תהיה לנו השלמת דיון. רק עיקרי הדיון של העותרים יוגשו בשלישי. עתירות כאלה נמשכות בדרך כלל שנים, אם לא חודשים רבים. יש פה סד זמנים לחוץ שאין לו אח ורע. אתם יודעים מה היה בביטול חוק יסוד הסבירות? דנים בסעיף אחד שלושה חודשים וחצי, שלוש פעמים בשבוע, ימים שלמים, ועוד יש טענות לגבי המהירות והבהילות. איזה שטויות אלה, הרי כולם מכירים את הטענות, כולם מכירים במה מדובר, למרות זאת, עושים דיונים שלושה חודשים וחצי על הסבירות".
עוד הוסיף: "מה קורה בבית משפט עליון? קובעים דיון אחד, אני מקבל את השרביט של הייצוג לפני שבועיים וחצי אחרי שהיועצת המשפטית לממשלה מודיעה חגיגית לשר המשפטים שהיא לא מייצגת את הממשלה, לא ברור למה. אני לא אתייחס כי אני רוצה לשמוע על כבודם של כל המעורבים בעניין, אני חושב שתפקידו של יועץ משפטי לממשלה, זה להגן על הממשלה, אתה לא עושה את זה רק כשמדובר באמת במשהו שמניע את כל אמות הסיפים. אתה יועץ משפטי לממשלה. מכוח מה היועצת המשפטית לממשלה עכשיו הגישה תשובה לבג"ץ? היא הגישה תשובה של 148 עמודים, מכוח מה? היא הרי אמרה שהיא לא מייצגת את הממשלה, הרי אני מייצג את הממשלה. אז היא יועצת משפטית של בג"ץ? בג"ץ צריך יועץ משפטי?"
בהמשך, נשאל עו"ד אוברך האם הוא מגנה את הצהרות חברי הקואליציה כי הם לא יקבלו את פסיקת בג"ץ במדיה ותפסול את החוק היסוד. "אני לא עסוק בקריאות פוליטיות, אני לא מתעסק בפוליטיקה, אני לא איש פוליטי", אמר. "אני מתעסק רק בהיבט המשפטי. העמדה המשפטית שלי היא שאם חלילה יקרה מה שקוראת לו היועצת משפטית והעותרים, אנחנו כבר לא אותה מדינה דמוקרטית שהיינו, יש מי שמעל הריבון, מעל העם. מתי פסלו חוק יסוד במדינת ישראל? מתי פסלו חוק יסוד במדינה דמוקרטית אחרת? כל מדינה. זה פשוט הזיה, לבוא ולפסול חוק יסוד. ואת זה היועצת המשפטית לא מוכנה לייצג? זה תיקון של סעיף 15 ד' לחוק יסוד השפיטה, שבא ואומר שבהחלטות מאוד מסוימות של ממשלה ושרים, בנושא הסבירות, אל תתערבו. אם תבדקי כמה פעמים פסלו רק על סמך עילת הסבירות, אין הרבה פסיקות כאלה, בעיקר השתמשו בעילת הסבירות עם הרבה עילות נוספות".
הוא הבהיר: "ב־1980 כשהשופט ברק ייסד את עילת הביקורת העצמאית הזאת, הוא באמת רצה ליצור עילת ביקורת עצמאית, אבל שופטים אתו בהרכב חלקו עליו, היו אלפי מאמרים, אמרו שזה לא מקובל בשום מדינה אחרת. לא רק פסילה של חוק יסוד לא מקובלת. אפילו הנושא של עילת הסבירות לא קיים בכל העולם. אני חושב שיש דו"חות של וועדת המשפטנים, גם ב־1962 וגם ב־1998, שבאו ואמרו שהממשלה צריכה באמת להתעניין ולהתחשב בעמדה של היועצת המשפטית לממשלה. היא לא מחויבת לה, היא לא חייבת לקבל אותה. נכון שבג"ץ בשנים האחרונות בא וקבע אחרת, אבל גם זו קביעה בעייתית. כיוון שכל הדו"חות באו ואמרו 'היועצת המשפטית לממשלה לא קובעת לממשלה, היא מדריכה אותה, מכוונת אותה, אבל היא בהחלט לא יכולה לבוא ולהיות במקום הממשלה', כמו שהיא היום".
לבסוף, התייחס לתהיה כיצד חברי הקואליציה יגיבו במידה ובג"ץ יחליט להחזיר את החוק לממשלה: "זה יהיה אסון נוראי אם יכנסו את זה לכנסת הבאה. אסון נוראי ואני אפילו לא מעלה על הדעת שזה מה שיקרה. אני אומר שזה יהיה אסון נוראי בגלל שזה יהיה מצב שבית משפט עליון מרים את עצמו בשרוכי נעליו ויהיה מצב שהוא קובע על עצמו שהוא מעל הריבון, זה לא דבר שאני יכול לקבל אותו".
עריכה: נויה חסון