המאזינה סיפרה: "במשך תקופה של שנים רבות, אני מרגישה שאני לא נמצאת במקום שלי, שיש לי איזשהו ייעוד, אישזהו תפקיד לעשות פה, שאני לא יודעת אותו. אני היום מרגישה שאני למעשה הורסת כל חלקה טובה בחיים שלי. אני מרגישה שאני רודפת אחרי ייעוד שאני לא יודעת מהו".
"לחלום זה ממש כיף", אמרה לה שלומית, והסיפה: "לשאול ולתהות זה נפלא. אבל בסוף צריך לחבר את הכל למציאות ולפעמים צריך להגיד 'בואו נהנה ממה שיש'". בהמשך, השתיים דנו על ייעודו של אדם על פי 'ראייה אחרת', ועל הקשר שלו לזיכרון הבין-דורי שלו.