רבות דובר על האופן בו עולמנו, בשלל תחומים, משתנה ללא הרף בהשוואה לעשורים הקודמים. אך כיצד ניתן לערוך שינוי ברמת הארגון, גם אם הוא מתנהל כמעט באותה הצורה מיום הקמתו? בפרק העשרים ושבעה של 'עתיד מזהיר' בהגשת ניל"י גולדפיין ומלי אלקובי על החידושים בעולם העבודה העתידי, שוחחו השתיים עם ליטל וקסלר, סמנכ"לית משאבי אנוש ומשנה למנכ"ל בחברת 'כאל', וניתחו לפני ולפנים את המודלים המלמדים את הארגונים המודרניים להשתנות, גם בניגוד לתרבות הארגונית הנהוגה בהם.
"יש הרבה מאוד דיבור בשנים האחרונות על עתיד עולם העבודה, וברוב המקומות יש בעיקר סימני שאלה, אזהרות, פחות פתרונות ותשובות לרוב הבעיות שמטרידות ארגונים היום", פתחה גולדפיין. "אחת הבעיות היא כל ארגונים שבמשך שנים עשו את הדברים בצורה מסוימת, והיום צריכים לעשות זאת בצורה אחרת ולא יודעים איך. מה משמעות המילה ארגון? משהו מסודר, שהכול בו מובנה, מסודר וקשיח. אבל הכול זז נורא מהר. מתודלוגיית 'אג'ייל' מגיעה מארגוני תוכנה, והיא באה לידי ביטוי במהירות והדיוק בהם מוצר מגיע ללקוח. מדברים על כמה עקרונות שנוגעים לשאלה איך מפתחים מוצר בצורה נכונה יותר, לרבות העובדה שאנו רוצים לעשות תהליך שמביא לתוצאה, ויש כל מיני חלקים בארגונים שצריכים להיות מתואמים ביניהם".
בתגובה, טענה אלקובי: "גם למודל זה יש כבר ביקורת. צריך לעשות דברים הרבה יותר בזריזות, בגמישות, להקשיב מהר ללקוחות. אני לא יכולה לצאת לשוק עם מוצר כמו פעם, שהוצאתי עליו הון תועפות בלי בכלל לבדוק האם הלקוח רוצה אותו. לכן המהירות של היציאה לשוק והגמישות בעולם העסקי היא קריטית, בטח עם כל הטכנולוגיות שמשתנות, והניהול הפנים ארגוני הוא נגזרת של הדבר הזה. כלכלן בשם פרקינסון אמר שכל משימה שאנחנו עושים תמיד תתארך לזמן שניתן לו, גם אם לא צריכים את כל הזמן הזה. כבני אדם, ודאי בארגונים מורכבים, תהיה לנו נטייה לעשות יותר דברים ממה שצריך, ובסוף הערך שלהם יחסית נמוך. ככל שהדדליין לכל משימה רחוק יותר, המוטיבציה להתחיל את המשימה פוחתת".
לשיחה הצטרפה וקסלר, והביעה את משנתה בנושא: "כאל היא חברה של 40 שנה, אנחנו מנסים לנווט את הספינה בתוך הטלטלות ואי הוודאות, זו הסיבה בגנה אנו קמים בבוקר. אני מאוד אוהבת שינויים, ואפילו לפעמים מגזימה בכך. זו תפיסת עולם, היכולת לקבל שינויים באהבה כהזדמנות, להתרגש משינויים, לחבק את אי הוודאות ולסמוך על עצמנו, על היקום ועל האנשים שאיתנו בתוך אזורים שלפעמים יודעים בהם מה קורה חודש קדימה, אבל לא הרבה מעבר לכך. גם בחיים האישיים. כאל הוא ארגון טכנולוגי, והבנו שתפיסת הניהול הזו משרתת אותנו בתהליכי השינוי שאנחנו רוצים לעשות, זה ארגון שרוצה לפרוץ את הגבולות של עצמו. בתוך ארגון, הרבה פעמים אתה מתאהב ברעיון, ולא עוצר ואומר שהעולם השתנה. אנחנו מלמדים את הארגון לשאול שאלות, ומאמינים שתפיסת הניהול שלנו היא להיכשל ובזול. בואו נטעה, נעצור, ונשאל את עצמנו אם זו הדרך. זה מורכב בחברות גדולות".
"אני מאוד מאמינה בלשטח היררכיות, תפיסות הניהול החדשות עושות את זה", הוסיפה. "פתאום מי שמוביל את הצוות הוא דווקא עובד מן המניין. תפקידו של המנהל משתנה, וזה גם אתגר גדול. כשצוות מועצם, אנו יודעים מה זה עושה למוטיבציה ולביצועים. ההתארגנות מחדש נכונה לארגון בשינוי, והיא מפתחת את השרירים של השינוי המתמיד. אני תמיד אומרת שאם יש לי שקל בלבד, אשקיע אותו במנהליי. ההשקעה בניהול היא הטובה ביותר ומניבה את התשואה הגבוהה ביותר עבור הארגון. ללמד את המנהלים לפתח את שרירי החוסן, את שרירי הניהול באי וודאות ואת שרירי היכולת להשתנות. זו הפילוסופיה שלנו, ללמד מנהלים להשתנות בעולם החדש ולהתנהל אחרת. גם העובדים שלהם זקוקים למנטורים לחוסן, למישהו שיעזור להם להתקדם בתוך הדבר הזה. הדברים הללו צריכים זמן".
בסיום דבריה, הבהירה ליטל: "אפשר לעבוד על חוסן ואומץ, ואני מאמינה שאלו שני הרכיבים החשובים ביותר לעולם העבודה החדש. הייתי ממליצה להתאמן על חוסן, אפשר לעשות על זה. מבחינת מקצוע, העולם כבר הרבה יותר מורכב. הייתי מציעה לגוון את ארגז הכלים ואת קורות החיים, כך שהם יביאו כמה היבטים בפרופסיה שלך. אני חושבת שזה ייתן הרבה מאוד ערך לארגונים כמו שלנו".
"כשאני עושה ייעוץ לאנשים צעירים בתחום העבודה, אני אומרת להם 'תלמדו מהר נושא שמעניין אתכם, אפילו בלי לעשות תואר שלם בזה'", שיתפה מלי. "לכו תעבדו בפרויקט מסוים בארגון שלכם, תתנדבו איפשהו, ודרך זה תראו אם תרצו להתקדם בתחום הזה קדימה. זה רלוונטי מאוד לעולם החדש". "יש המון רשימות של יכולות בעולם העבודה החדש, ומדברים על שלוש תכונות: אומץ, חוסן וסקרנות", סיכמה ניל"י. "הייתי מציעה לכולנו להסתכל על היכולות הללו, ולעוף כמה שיותר גבוה".
עריכה: שני רומנו ומיכל קדוש