"שמעתי צעקות בערבית וירי"
אבידור שוורצמן, שהורי אשתו נעדרים, שיתף ברגעי האימה במהלך 20 השעות שהמתינו לחילוץ צה"ל בכפר עזה: "השכבתי את אשתי והילדה ואני מעליהן"
אבידור שוורצמן, שהורי אשתו נעדרים, הצליח להימלט מכפר עזה עם רעייתו והתינוקת לאחר שהיו נצורים כ־21 שעות. בשיחה עם ענת דוידוב ב־103fm שיתף ברגעים הקשים ביותר והסביר כיצד הצליחו להימלט מהתופת.
לדבריו, "הצלחנו להימלט בזכות חיילי צה"ל הגיבורים שהם היו בשבילנו כמו מלאכים כשהם הגיעו. הם נלחמו מבית לבית בלחימה עיקשת והם עדיין נלחמים שם. הם מטהרים בית בית, כדי לחלץ כמה שיותר אנשים. כשהגיעו החיילים אחרי 21 שעות שאני בחדרון הקטן הזה עם אשתי ובתי הקטנה בת השנה, הדבר הראשון שעשיתי זה לחבק את החייל שעמד בראש הכוח. כשחילצו אותנו, בסופו של דבר, שמו אותנו בממ"ד עם עוד אנשים - ריכזו אותנו, כך שיהיה להם, לחיילים, יותר קל להגן עלינו. עכשיו אנחנו אצל חברים בהרצליה".
בהמשך, סיפר בכאב כי "זה התחיל בשש וחצי בבוקר, חשבנו בהתחלה כמו רבים שהיו בסך הכול כמה הפצצות. אולי קצת יותר מהרגיל. בשבע וחצי אנחנו מקבלים הודעה כללית שנשלחה לכל חברי הקיבוץ שלא לצאת מהבתים - הבנו במה מדובר, כנראה חשש לחדירת מחבלים. חשבנו שמדובר במחבל אחד או שניים או שלושה, אבל אני מניח שמדובר בעשרות רבות של מחבלים שחדרו. לאט לאט קיבלנו דיווחים על כך שיש נפגעים ונהרגים. אנחנו מכירים את האנשים האלה, כל אחד מהם מפקד בכיר ובוגר יחידה נבחרת".
עוד שיתף על רגעי הפחד, רגע לפני החילוץ: "היה ירי בלתי פוסק על הבית, שמענו רעש ייחודי מאוד. השכבתי את אשתי והילדה ואני מעליהן, הפחד הכי גדול שלי היה זה שחלילה לא יגרם שום דבר לילדה בזמן שאנחנו שם. שלא נכאיב לה כדי שהיא לא תבכה וישמעו אותנו ויכנסו. שמעתי מהחלון צעקות בערבית וירי. אלו היו 20 שעות מאוד קשות, אבל הדבר הקשה ביותר היה כשאיבדנו קשר עם ההורים של אשתי שגרים ממש לא רחוק מאתנו. אנחנו באמת מאוד דואגים, הם אנשים יקרים, הישראלים הכי יפים שיש".
עריכה: דוד זבולוני
