אתמול (ג') קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים ממשלת אחדות ללא תנאים מוקדמים בעקבות הלחימה הקשה בכוחות חמאס שחדרו לישראל במבצע משולב, אך לא התייחס לדרישתו של גנץ להקים קבינט מלחמה. אריה אלדד ובן כספית דנו על כך ב־103fm עם חבר הכנסת בועז ביסמוט (הליכוד), אשר הגיב לדברים.
לדבריו, "בכל הקשור לממשלת אחדות אתה מתפרץ לדלת פתוחה, זה מה שעם ישראל רוצה. זה צו השעה. אחד הדברים שמחממים את הלב בתקופה כל כך קשה, בימים כאלה הנחמה היחידה היא לראות את האחדות בעם ישראל. יש רגעים בהיסטוריה השבוע הזה, האזרח הישראלי לעיתים עולה על נבחריו, כאשר אני רואה את האחידות הכל-כך מרגשת, כל כך מחממת את הלב, אני רואה את החוסן המדהים אצל משפחות נעדרים, כשאני ציפיתי לקבלת פנים שונה בתכלית. כל מה שאנחנו יכולים לתת להם כפוליטיקאים זו אחדות. זה צורך השעה, זו חובה, ואין בנינו בכלל מחלוקת בעניין הזה".
באשר לתהיות מדוע עד כה לא קמה ממשלת אחדות, אמר: "אני רוצה להאמין שזה עניין טכני, ראש הממשלה קרא אתמול להצטרפות של המחנה הממלכתי, ובמיוחד של האופוזיציה. אלה ימים של אחדות. המענה הכי טוב היו לימים הקשים האלה - כי יש לנו הלם, אחרי זה אבל, אחרי זה כעס, וכעס מוצדק. אבל אנחנו צריכים יחד להתמודד. לשם כך אנחנו צריכים שני דברים - אחדות וניצחון. עם ישראל הוא עם של ניצחון".
"אני מדבר לא רק עם הראש אלא גם עם הלב בימים האלה", ציין, והסביר: "אחרי יום שבת תקפידו עכשיו לשרת את הציבור הישראלי, לנצח בשבילו את המלחמה ובשביל זה יש צבא. ואנחנו פה בשביל לחזק אותו. לכן אני אומר, אין כאן תנאים, אנחנו עובדים עכשיו יחד. כולם היום רוצים את אותו הדבר, הם רוצים לראות את ישראל מביסה, מפרקת את החמאס, שינויים של תפיסת עולם, שינויים של קונספציות. שנתן להם מכה כל כך כואבת עד שהם יתחננו שנפסיק, ולא נפסיק, זאת צריכה להיות המלחמה היום בעזה".
לבסוף, סיכם: "הרי ראינו הרבה מאוד סבבים. גם פחדנו מהטרמינולוגיה של מלחמה. לשיטתי, וגם המכתב שחתמנו עליו כמה חברי כנסת מהליכוד, לשיטתנו צריך לפרק. כולנו באותו הצד, כי ביום שבת אחנו בצד של המשפחה הזאת שטבחו בה, ואחרי זה הציגו לראווה את הגופה. לכן אנחנו כולנו היום באותו צד ובאותה סירה. נגמר הרעיון שאני מסיים בתיקו עם חמאס, נגמר הרעיון שאנחנו יכולים להכיל ארגוני טרור. לכן אני אומר שלא מתקבל על הדעת, זה דבר שלא יקרה יותר. עם ארגון טרור מתנהגים כמו עם ארגון טרור, מחסלים אותו".
עריכה: נויה חסון