"אני מבקש שיתפללו שאנחנו נישאר שפויים"
יוסי לנדאו, מארגון זק"א, על המראות המטלטלים מהטבח שאירע בעוטף: "הושיבו הורים שייראו איך מתעללים בילדים, ובסוף הרגו אותם ופתחו שולחן לאכול"
פינוי הגופות מעוטף עזה חשף את ממדי הטבח האדירים שנעשו באזור, אשר הוגדר כמסע רצח מטווח קצר, עם ירי מבעד לחלונות ומפתחי הדלתות של הבתים הקטנים. ענת דוידוב ואודי סגל שוחחו ב־103fm עם יוסי לנדאו, מארגון זק"א, אשר סיפר בקול רועד על המראות המטלטלים.
"בגוף, אנחנו ברוך השם, 600 מתנדבים שנמצאים שם כבר 4 ימים, מהבוקר עד הלילה ואפשר להגיד שאנחנו עובדים תחת אש", שיתף, והוסיף: "היו לנו תקריות לא פשוטות, אנחנו נמצאים ביחד עם הכוח הלוחם בעורף. כולם בסדר, בנפש? אני לא יודע איך אנחנו מתמודדים".
"אני לא יודע איך אני מתמודד, אבל אנחנו לוקחים את זה כמשימה לאומית, על זה אנחנו גדלנו, אנחנו 33 שנה בזק"א, עברנו מראות לא פשוטים בעבר ואנחנו יודעים לשים את העבודה בצד ואת הרגש בצד", ציין.
במהלך השיחה, הקביל את הטבח הנורא לתקופה השואה, והתלבט בקול אם צריך להסתיר את המידע הזוועתי שנגלה לנגד עיני זק"א, או לספר אותו. "אני אבא לילדים וסבא. לאשתי אני יכול לספר קצת, גם לא הרבה, בגלל שאני יודע את הרגישות, אבל מהילדים שלי הייתי מונע, בגלל שהנזק שיכול להיגרם לילדים, לנוער מדברים כאלה - ואני אומר, לפי מה שאני מכיר מהשואה, מה שהם עושים זה הרבה יותר גרוע. לא נשמע דבר כזה. התיאורים, הברבריות ומה שהם עשו פה, מה שאנחנו ראינו, ועוד לא סיימנו", אמר.
בהמשך שיתף בתחושות הקשות: "אני מסתכל על המתנדבים שלנו, אני מגיע הביתה ומתחיל להרים טלפון לנשים שלהם, אני מנסה לקבל פידבק מהבית - 'איך בעלך מתנהג? מתפקד?' זיהיתי בינתיים על 3-2 שאני צריך להרחיק אותם מהזירה. אנחנו נותנים להם משהו מנהלי לעשות, לא להיות בשטח".
"מצער מאוד שאנחנו לא מוכרים עדיין כגוף ביטחון"
הוא הבהיר כי "מצער מאוד שאנחנו לא מוכרים עדיין כגוף ביטחון - הפינוי של הגופות, הכול עלינו. זה לא ייאמן. בידיים שלי הובלו מעל 570 גופות. אני הגעתי בשבת בשעה 12 בצהריים ואני יכול להגיד שישנתי 6 שעות מתוך הימים האלה, והיינו תחת אש, הייתי בסכנת חיים, אשתי לא יודעת את זה, אני מבקש מכלל ישראל, מכולם, ממי ששומע אותנו, יכול להיות שזק"א צריך כסף, אני לא מבקש את זה - אני מבקש שיתפללו שאנחנו נישאר שפויים".
"בשואה שרפו אותם בקרמטוריום, אבל פה לקחו זוג הורים וילדים והושיבו אותם אחד מול השני, אני לא יודע כמה זמן זה לקח שההורים ייראו איך מתעללים בילדים, וילדים ייראו איך מתעללים בהורים ובסוף זו התעללות בגופה שאני לא רוצה לתאר, אבל אפשר רק לדמיין מה שעשו, ובסוף להרוג אותם ולפתוח שולחן, לאכול", תיאר את הזוועה.
"אני לא יודע כמה הם היו שם, אבל ראינו את השאריות של האוכל על השולחן, ומה שהם עשו, אני לא חושב שהיה דבר כזה בשואה", סיכם.
