"דאעש והשואה - הכול מתגמד למה שראינו"
מוטי בוקצין, דובר זק"א, תיאר בקול חנוק מבכי על הזוועות שהותירו המחבלים בטבח שביצעו בעוטף ובמבלים במסיבה: "מה שאנו רואים שום עין לא ראתה"
גם ברגעים אלו, מתנדבי זק"א ממשיכים בפינוי גופות האזרחים מעוטף עזה וממסיבת הטבע ברעים. ינון מגל ובן כספית שוחחו ב־103fm עם מוטי בוקצין, דובר זק"א, אשר סיפר בקול רועד על המראות הקשים אליהם נחשף, שלא הותירו שום עין יבשה.
"הצוות של הדרום הגיע כבר ביום שבת עצמו בצהריים למתחם המסיבה. אני הצטרפתי מיד בצאת השבת עם צוות מאוד גדול של זק"א, גם אמבולנסים וגם משאיות", תיאר בוקצין בפתח השיחה. "הצוות שהיה במסיבה לא ידע את גודל האסון, אבל אמר 'צריכים צוותים גדולים'. כשהגענו למקום הבנו שמדובר באירוע של סדר גודל שהמדינה לא הכירה. האירוע עם הכי הרבה הרוגים שהכרנו, שידענו, ששמענו אי פעם. לא ציפינו לזה אפילו, לא חשבנו שזה יקרה".
בוקצין המשיך, וסיפר כי "בלילה כל הצוותים שלנו עבדו כמעט ברצף, אנחנו ישנים שעתיים שלוש בלילה, עובדים בטירוף בזוועות האלה. ביום ראשון עבדנו בכל האזור, כל הלילה עבדנו באזור המסיבה, ביום ראשון המשכנו לעבוד במסיבה ובמקביל בשדרות, אופקים ובכביש 232. ביום ראשון עבדנו כל היום, ביום שני נכנסנו לקיבוץ בארי, הצבא אפשר לנו לאחר שהוא נוקה ממחבלים, עבדנו 12 שעות ברצף, צוותים מאוד גדולים. אתמול התפצלנו, חלק המשיכו בבארי ובעלומים, וחלק, אני ביניהם, התחלנו בכפר עזה ועכשיו אנחנו ממתינים בכניסה לכפר לליווי הצבאי".
"יש עוד קיבוצים שלמים שלא היינו בהם בעוטף", הודה, "אנחנו בעצם יכולים לעבוד במקביל על כמה יישובים, רק מה שקורה, אנחנו עובדים תחת אבטחה מאוד כבדה של הצבא, וגם כל בית שאנחנו נכנסים הוא עובר בדיקה, סריקה, גם מטענים, גם המון אמל"ח שיש במקום, ורק אחרי זה אנחנו נכנסים פנימה. ביום ראשון הצוות שלי יצא עם אור ראשון לכביש 232, כביש עוטף עזה, הייתי הרכב הראשון".
לדבריו, "כביש שביום יום לוקח לנסוע אותו 10 דקות, לנו לקח 11 שעות. נסענו על אפס קמ"ש, עשרות רכבים לכל אורך הכביש, חלקם הפוכים, חלקם שרופים, בכל רכב כזה היו אנשים ללא רוח חיים שלאחר שרצחו אותם בדם קר היו כאלה שעשו עליהם ווידאו הריגה, היו כאלה שאחרי שרצחו אותם ברכבים שרפו את הרכבים. הם זרקו יימח שמם רימונים לתוך הרכבים ופיצצו אותם אחרי שהם רצחו את האנשים בפנים. מצאנו מלא נרצחים בתעלות בצידי הכביש שניסו לברוח והם ירו בהם והם נפלו לתעלות. 11 שעות היינו על הברכיים, להתכופף ולהרים. כל מקום שראינו גופה עצרנו בחרדת קודש. אספנו את הממצאים, מילאנו משאית ושלחנו אותה".
"כמה גופות היו על הכביש?", תהה מגל, ובוקצין השיב בעצב: "עשרות, אפילו קרוב למאה רק בכביש הזה. אתמול נכנסנו לבארי פעם ראשונה שנכנסו לקיבוץ, עד עכשיו עבדנו רק בעוטף. גם במסיבה היו זוועות נוראיות. רוב האנשים ירויים אבל גם השתמשו שם ברימונים. היו לנו גם אנשים שלצערי פשוט איבדו צלם אנוש שהיינו צריכים לטפל בהם. משהו שלא ניתן להסביר במילים מה שאנחנו עוברים שם. נשרפו כתוצאה מפיצוץ".
"אוחז אותנו פחד מטורף"
בהמשך, תיאר בוקצין את הזוועות שהתחוללו ביישובי העוטף, בהם נטבחו משפחות שלמות על ידי מחבלי חמאס. "ביום ראשון נכנסתי עם הצוות הראשון שנכנס לבארי. קשה לי לדבר, זה מאוד קשה. אני 25 שנה בזק"א, חשבתי שכבר ראיתי הכול ואני חושב שכל הפיגועים ובאסונות הכי גדולים הייתי. באסון מירון שזו הפעם הראשונה שהשתמשנו במשאית חשבנו שכבר לא תהיה זוועה יותר מזה. פה אנחנו נאלצים משאית אחרי משאית, כמות נרצחים שלא נתפסת לא במוח האנושי, לא בלב האנושי. זה לא נתפס. האכזריות הרבה שהם רצחו, הפחד, הכמות. אוחז אותנו פחד מטורף".
"אנחנו עובדים שם, כל הזמן יש ירי, נפילות. אין אפילו אזעקה של צבע אדום. צועקים צבע אדום ותוך כדי טיפול בגופות נשכבים על הרצפה. יש שם מטחים מטורפים. אנחנו אזרחים שבאים בהתנדבות ובאמת משתדלים להיות השלוחים של עם ישראל. חלקנו בלי קסדות ואפודים, חסר לנו ציוד. אולי זו הזדמנות לבקש מעם ישראל לתרום לנו ציוד. אנחנו הכי צריכים, יש לנו אתר, פתחנו לינק מיוחד, כתוב שם, גם אפודים, קסדות, ערדליים", סיפר.
עשרות סיפורים ועדויות מגיעות מעוטף עזה, בהם גם אכזריות רבה כלפי ילדים. בוצקין אישר זאת: "כן. יש שם ריח של מוות בכל מקום. איפה שאנחנו הולכים הריח של המוות, אתמול עמדתי תחת המקלחת אולי 40 דקות רק כדי להתנקות מהריח הזה. ריח שנדבק לגוף. יש מחבלים שנמצאים בכל מקום, על השבילים, בחצרות, ללא רוח חיים, עם אמל"חים, טילים, מטענים, דברים הזויים. אנחנו עוברים בית ובית ומגלים משפחות שלמות. אבא, אמא, תינוקות שפשוט רצחו אותם. חלק הם שרפו, זרקו רימונים, שרפו עם אש, הציתו. תינוקות, ילדים, בנות, קשישים".
"הזוועות שאנחנו רואים זה לא נתפס, לא בעין ולא בנפש", זעק. "אני והצוות שלי קיבלנו משימה להיכנס לבית בקיבוץ כפר עזה, הצוות שלי נכנס, נכנסים לבית, היו שם כמה רימונים שחבלנים שלה צבא מפנים את זה, זה לוקח זמן והזמן יקר - ככל שהנרצחים שוכבים שם אנחנו מבינים שצריכים להגיע כמה שיותר לזיהוי וקבורה. נכנסו אתמול לבית ואנחנו נכנסים, מחפשים, ואומרים לנו 'יש לכם שם בממ"ד, לא יכולנו להיכנס'. אנחנו נכנסים לממ"ד ומוצאים משפחה שלמה, אבא, אמא ושלושה ילדים ירויים באכזריות לא נורמלית. הוצאנו אותם אחד אחד לסלון ופשוט בכינו. המתנדבים פשוט בכו תוך כדי עבודה".
"כל פעם מגלים לצערי עוד ועוד"
כמו כן, כאשר נשאל כמה גופות טרם פונו, הודה בוצקין כי הוא לא ניתן לדעת. "אף אחד באמת לא סרק את כל הבתים. אנחנו עושים את זה תוך כדי עבודה. כל פעם מגלים לצערי עוד ועוד. גם ביום ראשון שסיימנו את בארי אמרו לנו 'יש לכם עוד עבודה', וגם היום בבוקר הקפיצו אותנו, אנשים שניסו לברוח, בפרדס ליד, נמצאו עוד נרצחים. אני נמצא בכניסה לכפר עזה, אנחנו נכנסים אך ורק בליווי הצבא. אנחנו לא יכולים להסתובב שם לבד. זה פחד אימים".
"בדרך כלל בחשכה אנחנו לא עובדים, אתמול פעם ראשונה שבאמת הרגשתי משהו, פחד קיצוני. אני והצוות שלי קיבלנו משימה בתוך קיבוץ כפר עזה בלילה. לפני שיצאנו הצליחו לאתר חמישה גופות בתוך בית, ובעצם זה היה שני בתים", שיתף, "בית אחד עם קשישה, הם רצחו את הכלבים שלה אפילו, ירו בכל הכלבים וגם בקשישה שהייתה איתם, וגם עוד ארבעה אנשים בדירה ליד. אמרנו להם 'חבל לחכות למחר ללוחמים, בואו ניכנס למשימה הזו', המפקד אמר 'אוקי, אני מבין את החשיבות'. פשוט נכנסנו מלווים עם צוותים מאוד גדולים. פחד אלוהים".
הוסיף בוצקין, ושיחזר: "נסענו לאורך הגדר, אתה רואה את הלוחמים שלנו, פחד אלוהים, חושך עלטה, אנחנו נוסעים בלי תאורה, מרגישים את המוות באוויר. אנחנו נוסעים ומרגישים מוות. אנחנו יושבים באמבולנס מכווצים. הגענו למקום בריצה. אני משתדל לחסוך תיאורים קשים. יש משפחות רבות ששומעות אותנו, גם ככה הם סובלים גם מחוסר הוודאות וגם מהטרגדיה הנוראית הזו. הזוועות נוראות".
"תבינו שמה שאנחנו רואים שם עין לא ראתה. מה שתמיד דיברו על דאעש, שואה ונאצים, הכול מתגמד למה שראינו עד היום, ששמענו והכרנו", הכריז. "אין עניין כרגע לרסק את המשפחות האלה, הן גם ככה מרוסקות. אני מדבר איתכם ואני בוכה. אתם צריכים להבין, עם ישראל זה עם מאוד מאוחד ואנשים באמת תומכים בנו ובאמת כולם. אבל אתם צריכים להבין, כבוד המת, זה גם לא לדבר על הזוועות האלה. בסופו של דבר אנשים שומעים אותנו ואין לנו עניין להסית, זה מספיק שאנחנו מתמודדים עם זה ואנחנו לא מצליחים להתמודד עם זה אפילו".
"אנחנו מתפרקים אחד אחד. זה זוועות עולם"
בנוסף, שיתף דובר זק"א כי "אנחנו מתפרקים אחד אחד. אנשים ותיקים בזק"א שחשבו שראו הכול יושבים מחוץ לבתים מסויימים ולא מסוגלים להיכנס. אתמול הייתי באחד הבתים שהיו שם בסגנון של הדברים שדיברתם, ופשוט היו אנשים שאמרתי להם תישארו בחוץ הם ישבו על הדשא ולא נתתי להם להיכנס. אמרתי להם' רק מי שבאמת מסוגל שייכנס איתי'. תוך כדי מתנדבים אמרו שהם רוצים לצאת. זה זוועות עולם. העולם שומע את זה, העולם שומע מספיק אבל לא צריך לשמוע יותר זוועות".
"אחנון לא נחזור על תיאורים, הם התעללו והתאכזרו בגופות, לא רק ירו, הם גם התעללו בחלק מהגופות. המתנדבים הוותיקים ביותר מתפרקים פה אחד אחרי השני. אמרתי 'כל מתנדב שלא מתנדב מעל חמש שנים לא יכול להגיע לזירה'. המתנדבים זה רק מינימום חמש שנים. שתיגמר כבר הזוועה הזאת", אמר לסיום.
עריכה: שני רומנו
