"מה שהכי הגדיר את איתי הוא החיוך והעיניים הטובות"
מאיה אוחנה מורנו, אלמנתו של עמנואל מורנו ז"ל, על נפילת אחיינה איתי בקרב מול מחבלים בזיקים • תיארה: "הלב האמיתי של העם שלנו מתגלה"
איתי מורנו, בן אחיו של קצין הסיירת עטור ההישגים עמנואל מורנו ז"ל ששירת כלוחם מילואים בחטיבת הקומנדו של מגלן, נפל בקרב מול מחבלים בזיקים בשבת האחרונה במהלך חדירת מחבלי חמאס לשטחי עוטף עזה. במותו, היה איתי בן 24 בלבד. מאיה אוחנה מורנו, אלמנתו של עמנואל ז"ל, התייחסה לאובדן המצער, ששם אותם פעם נוספת במשפחת השכול.
"איתי שלנו, אני שומעת הרבה סיפורים על נופלים, גם לוחמים, גם אזרחים, אנחנו עם המון כאב בהרבה חזיתות. וכולם יפי הבלורית והתואר. איתי הדבר שהכי מגדיר אותו זה החיוך והעיניים הטובות", אמרה. "ילד שאף פעם לא הרגשתי ממנו טיפה של ציניות, תמיד עם אור על הפנים, לב רחב שמחבר את כל מי שנמצא סביבו. גם הסיפורים של האנשים במושב, כולם מכירים אותו, כולם מחוברים אליו".
עוד ציינה כי "אני יודעת שיש הרבה כאב, והרבה שכול, ושהדרך ארוכה. החיים מתחילים אחרי השבעה, ושם זה הרבה יותר מורכב. אבל בזמן משבר הדבר שמתגלה זו האמת הפנימית. הלב האמיתי של הלב שלנו מתגלה. שנים אני אומרת ששכול לא מביא שום דבר חדש, רק מעצים דברים קיימים. משבר מוליד סיטואציה חדשה, אבל בסוף היא מוציאה את האמת הפנימית של כל אדם ואדם. אני גרה במושב שוקדה בעוטף. מציאות לא קלה, אנחנו בתוך מלחמה משש וחצי בבוקר בשבת שעברה, מצב מאוד מורכב".
"אנחנו בדרך נס דילגו עלינו ונשארנו איזו מובלעת. כמה אנשים מהמסיבה הגיעו אלינו. מציאות מאוד מאוד קשה. אני עובדת עם אנשים מירושלים, מהערבה, מתאילנד קיבלתי משלוח. כל הזמן רק מתקשרים לשאול מה עוד צריך. אני חווה רק את הלב הענק והפועם של העם שלנו. זאת החוויה שלי. המושב ריק לחלוטין, אנחנו הבית התומך לחימה בחיילים שנמצאים. כל היישוב פונה. אני במילואים, זה המילואים שלי, זו העשייה האזרחית שלי למען העם שלי. כל אחד במקומו ובעשייתו. אני מגיעה לגיסי וגיסתי הבייתה ואני פוגשת את עם ישראל בתפארתו. בואו נעצים את הדבר הזה כי זה הולך להיות ארוך לדעתי, ואנחנו צריכים לקחת אוויר", הדגישה.
"אם לא נהיה מחוברים עכשיו, מכאן והלאה, אז לא הבנו כלום"
באשר למשפחתה שפגשה את השכול פעם נוספת, הסבירה: "זה דפוס של המשפחה הזו ועוד משפחות רבות. אתמול שמעתי על עוד משפחה מאשקלון. סיפורים קשים על משפחות שנפגעו יותר מפעם אחת. משפחת מורנו היא משפחה חזקה, כששכול מכה פעמיים לצערנו אתה יודע לאן אתה הולך. קל זה לא, זה משנה אנטומית את האדם. הלב משתנה אנטומית, פיזית. אבל מורנו היא משפחה חזקה, אנחנו משפחה מאוד מלוכדת, מחוברת. הדברים שגיסי אמר, הדברים שאמרה אחותו הקטנה של איתי".
בהמשך, התייחסה מאיה להספד של אביו של איתי ז"ל. "בחלק האחרון הוא אומר משהו מאוד חזק, הוא מדבר על הנושא שבהר הרצל כולם שוכבים אחד ליד השני, לא שמאל, לא ימין, כולם נפלו למען הארץ הזו, וגם אנחנו העומדים צריכים לעמוד אחד לצד השני. הוא דיבר על זה שמה שהוביל למלחמה הזו זו מלחמת האחים. לפני שאנחנו אחים לנשק אנחנו אחים לדם. אנחנו עם אחד, צריכים להיות מחוברים, ואם לא נהיה מחוברים עכשיו, מכאן והלאה, אז אנחנו לא הבנו כלום ואיך אנחנו צריכים להתנהג כעם".
"הוא ממש ביקש שבכל תפילות בית הכנסת יתחילו להתפלל במניין משותף, להפסיק עם כל ההפרדות האלה", הודתה, והוסיפה: "יש דעות שונות, אני בעדן, זה לא רק שזה לגיטימי זה נצרך, אבל אני צריכה את דרך החיים שלך ואת צריכה את דרך החיים שלי, כדי שנהיה ציבור מכיל, מגוון ומתפתח. אנחנו לא עוטפים את עזה, אנחנו עוטפים את ישראל. זה העניין של העוטף. בואו נחכים, יש פה אוכלוסייה שחיה חיים לא פשוטים כבר המון שנים. אחת האמירות שלי לעצמי זה 'את בחרת לגור ולגדל ילדים בחבל הארץ הזו'. זה לגדל ילדים על חוסן".
לסיום, הבהירה אוחנה מורנו כי "אנחנו עוטף ישראל. קיבוצים שומרי שבת, קיבוצים שלא שומרי שבת, מסיבת טבע, יש פה את כל הגוונים. איתי שלנו יכול היה לא להתגייס ובחר להתגייס, אמר לאבא שלו 'איך לא אלך להיות עם הצוות שלי? הם צריכים אותי'. זה איתי שלנו".
עריכה: שני רומנו
