"הרבה שנים אני מוגדר כ'שמאלן בוגד'. אף אחד לא יכול להגיד לי: נשארתם על הגדר. לא נשארנו. הלכנו להילחם": כך הבהיר אלוף (מיל') יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר, מפקד פיקוד העורף ופיקוד צפון לשעבר, לאחר השתתפותו במאבק מול חדירת מחבלי חמאס ליישובי עוטף עזה. בשיחתו עם בן כספית ואיתן בן אליהו, התייחס למתרחש במהלך הימים האחרונים.
בפתח השיחה טען גולן כי "מה שקרה כאן, מאז 2015, שנתניהו ביקר באופן כמעט בלתי מתקבל על הדעת את הנשיא אובמה, זוהי שגיאה אסטרטגית מהמעלה הראשונה. חוסר הבנה שאי אפשר לשים את האינטרסים הפוליטיים פה בישראל לפני האינטרס הלאומי, הקשרים המיוחדים עם ארה"ב. מי שראה פעם קבוצת קרב של נושאת מטוסים מתחיל להבין שללא תמיכה אמריקנית איתנה שמבוססת על ערכים משותפים, שבמרכזם מדינה דמוקרטית, בלי זה אין לנו תקנה ואין לנו תקומה".
כספית ביקש לחזק את דבריו, ואמר כי הרבה אנשים הבינו כעת כמה אנו צריכים את אמירה וכמה מדובר בנכס אסטרטגי עבור מדינת ישראל. גולן הוסיף לאמירותיו: "בזמן שפוליטיקאים קצרי ריאות או פופוליסטים אתגרו את מערכת היחסים המיוחדת עם ארה"ב, אנשים כמו איתן בן אליהו בנו את היחסים האלה. זה קשה לתאר למי שלא חווה את זה, את רמת האינטימיות, החברות האישית שנוצרה בין מפקדי צה"ל למקבילים שלהם בזרועות השונות של הצבא האמריקאי. במקרה של חיל האוויר גם יש פה קשר אמיץ מאוד עם התעשיות הביטחוניות האמריקאיות".
"כל הדברים האלה נכס אסטרטגי, אבל בלי חיבור אמיץ עם שתי המפלגות הפוליטיות בארה"ב, עם יכולת לקבל בברכה ובחיבוק חם כל נשיא אמריקאי תהיה מדיניותו אשר תהיה, זה גם המפתח שמאפשר לנהל קונפליקטים ועדיין להישאר חברים. אחד הדברים שצריכים לצאת מהמלחמה הנוראה הזו שהתחילה בצורה כל כך איומה זו התפקחות לאומית והבנה מהו האינטרס הביטחוני העליון של מדינת ישראל, ולראות שבלב האינטרס הזה זה היחסים המיוחדים עם ארה"ב", הבהיר.
עוד הדגיש כי "על ביטחון ישראל צריך להילחם באופן האפקטיבי ביותר ובלי פשרות. אני שמח שגם עכשיו אני יכול לתרום בנושא, אבל מה שאבד אצלנו זה מדיניות, היכולת להסתכל מעבר למעשה המלחמתי ולשאול את עצמנו לאן זה מוביל. כל פעם שאנחנו בתוך משבר מול הפלסטינים אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלה אחת - סיפוח או היפרדות. עד שלא כל אזרח יפנים את זה שזו השאלה המרכזית אז אנחנו פשוט מפספסים את העיקר. הדבר הכי חשוב זה לא איראן. מי כמוני יודע את זה".
לדבריו, "העניין המרכזי הוא העתיד שלנו עם הפלסטינים, חלוקת הארץ או סיפוח כל הארץ על מיליוני פלסטינים לתוכנו. אני טוען בתוקף, אני לא מדבר על שלום, אני לא נאיבי, תהליכי פיוס בין אומות לוקחים שנים על שנים על שנים, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים. בעיניי אם רוצים מדינה שהיא ביתו הלאומית של העם היהודי אין מנוס אלא להיפרד מהפלסטינים. סליחה שאני מדבר על זה תוך כדי מלחמה אבל גם את הישגי המלחמה הזו נצטרך לתרגם למעשה מדיני. אני לא רואה היום בנתניהו אדם שמסוגל אדם שמסוגל לקחת את ההישגים ולתרגם אותם להישג מדיני שמבטיח את קיומה של מדינת ישראל. אני מאמין שצריך להיפרד מהפלסטינים אבל לשמור אצלנו את האחריות הביטחונית המלאה".
כמו כן, כאשר נשאל כיצד היה מנצל את ההצלחה שתהיה למלחמה הנוכחית, השיב גולן בנחרצות: "הדבר הכי חשוב כרגע זה להגדיר בצורה חדה את מטרות המלחמה. אני מונה פה חמש מטרות, המטרה מספר אחת היא לרסק את כוחו הצבאי של חמאס. זו מטרה מספר אחת, ואם את זה לא השגנו אנחנו מחמיצים את ההזדמנות ההיסטורית פה. אני סומך על מפקדי צה"ל שימצאו את הדרך הנכונה ביותר. הדבר השני זה ליצור מצב סיום שבו לא מתאפשרת התעצמות מחדש של חמאס. הנושא השלישי זה למנוע את הרחבת המלחמה לזירות נוספות ואם תתרחב המלחמה להיות מוכן היטב, להכות כל אויב".
המשיך גולן, ואמר כי "הדבר הרביעי זה להשיב את השבויים והחטופים והדבר החמישי הוא פרויקט לאומי, בטח עשור קדימה, שיקום אמיתי של עוטף עזה. אנחנו חייבים לראות בזה פרויקט לאומי בעל חשיבות עליונה לפני כל דבר אחר. הגיע הזמן האנשים האלה, האמיצים, שדבקו במשך שנים על שנים לשבת במקומות האלה, לא תמיד דווקא מה שנקרא עם שלטון שחיבק אותם והבין לליבם, ראוי שהאנשים האלה ידעו שהם בבת עיניו של עם ישראל, בבת עיניה של מדינת ישראל וניתן להם את היחס ההולם והמתאים לפחות עשור קדימה".
"מה גורם לאדם כמוך לעלות על מדים ולהסתער?", תהה כספית, וגולן הודה: "כשהכול קורס, כשהמצב הוא מצב חירום, לוחמים אמיתיים, אני מאומן כלוחם, שואלים את עצמם מה אני יכול לעשות. לא מחכים לפקודות, פשוט יוצאים ועושים. ראית את הטייסים האמיצים, איך הם יוצאים לקרב, איך הם משליכים את נפשם מנגד, ועושים את זה גם כשהם יודעים שהסיכויים לצאת מזה קלושים. זו התוכנה של לוחם, אתה מחונך כך מגיל 18 וכנראה שזה לא עוזב אותך כל החיים".
בנוסף, הסביר האלוף (מיל') גולן כי "אני חושב שהאתגר הכי גדול שהוא בעצם גוזר גם את ההמשך המדיני לפעילות הצבאית זו העובדה שאנחנו לא יכולים לאפשר לחמאס להתעצם בתוך רצועת עזה, ולכן צריך לייצר פה משהו אחר. האם זה הרשות הפלסטינית, משהו אחר, איני יודע, עוד מוקדם לדבר על זה. ההישגים הנדרשים במלחמה לפעמים זה יכול לקחת חודשים ארוכים. אבל נצטרך לבנות מתוך הכאוס מנגנון אחר שעליו אנחנו יכולים לסמוך, שייתכן ויהיו עליו ערבויות אזוריות ובינלאומיות, ונצטרך אולי לתמוך בזה גם בפעילות תשתיתית. ואז מהמצב הזה של אחרי שריסקנו את כוחו הצבאי של החמאס, אפשר לבנות משהו אחר".
"אני לא אכנס לצורות האופרטיביות, אבל אין ספק, זה לא משנה אם זה יקרה מחר או עוד חודשיים, את כוחו הצבאי של החמאס נצטרך למגר. אין ברירה", הכריז, והתייחס להקמת ממשלת החירום וקבינט המלחמה: "הצעד הזה של גנץ הוא חיובי במובן שאם בפרק זמן מוגבל שלא עולה על שבועות ספורים, לא מאפשר לנתניהו עכשיו לחלוק את האחריות לתקלה האסטרטגית הענקית הזו שנמשכת מאז שעלה לשלטון ב־2009 וקיבל את רצועת עזה במצב מדהים, אז אני חושב שאסור עכשיו לגנץ לתת איזו מטריית אחריות על הנעשה ברצועת עזה. יש לזה משמעות בעיניי חיובית בפרק הזמן הקצר, אבל מעבר לכך אם תהיה איזו התהוות וחוסר הבנה שצריך להחליף את השלטון גנץ פספס בענק".
עריכה: שני רומנו