"כל מי שהיה באירוע איבד את הכול, מישהו פישל"
חיים ילין, תושב בארי ולשעבר ראש המועצה האזורית אשכול, על הניסיון להמשיך הלאה מתרחיש האימים של 7 באוקטובר
שלושה שבועות עברו מהיום בו חדרו אלפי מחבלי חמאס ליישובי עוטף עזה ודרום הארץ, ופתחו במסע טבח רצחני באכזריות בלתי נתפסת. חיים ילין, תושב בארי ולשעבר ראש המועצה האזורית אשכול, שוחח עם בן כספית ועפר שלח וסיפר על הכאב הגדול והמראות המסרבים להרפות.
תחילה, נשאל מה שלומו, והשיב: "לומד לנשום. זה קטע כזה, שהנשימות הן צרות ואתה מרגיש פתאום שהאוויר שלך בסרעפת כואב, ואתה צריך לעשות נשימות ארוכות בשביל להחזיר את הגוף שלך, להרגיש אותו".
"אנחנו נכבשנו על ידי ארגון טרור", אמר בכאב. "תקראו לזה דאע"ש, חמאס, זה לא מעניין. נכבשנו, ולקח לצבא בערך יומיים וחצי לכבוש את בארי מחדש, גם את כפר עזה, גם את נחל עוז וגם את ניר עוז. כמות המחבלים שהיו בבארי בין 250 ל־600. הם פתחו חמ"לים בתוך הבתים. הם כבשו את הבתים שלנו, הם כבשו את בארי", המשיך והדגיש.
"אין ספק שהדבר החשוב ביותר זה קודם כל להשמיד את הטרור בעזה. בלי זה, שום טיפול לא יעזור. גם אם תשלם היום טיפול לכל החיים ותתן לכל בן אדם מיליארד דולר בשביל שיבוא לעוטף, הוא לא יבוא כי החיים יותר חשובים מהחומר", הסביר ילין, והוסיף: "כל מי שהיה באירוע הזה איבד את הכול. מה זה שווה שיש לך מיליארד דולר? המושגים של הציונות משתנים".
לדבריו, "השממה כבר הופרחה מזמן, התלם האחרון כבר מזמן שם, אבל מישהו פה פישל כהוגן ואנחנו משלמים מחיר מאוד יקר, אנחנו נתאושש ממנו, אבל ניקח את הצלקת הזאת כל החיים. זאת צלקת פנימית, היא לא חיצונית. עד הקבר אני אסחוב את הדבר הזה. אני אצטרך ללמוד לחיות עם הצלקת הזאת כל החיים וכל אחד מאיתנו יצטרך. יהיו כאלה שיצטרכו יותר תמיכה, ויהיו כאלה כמוני שבורח לעבודה, לעשות כמה שיותר ומחכה לזריחה כי אני לא מצליח גם לישון".
"אבין כל משפחה שלא תרצה לגדל את הילדים שלהם שם"
במהלך השיחה, נשאל, האם הוא רואה את החזרה לבארי, וענה: "זה יהיה, אבל זה לא רק תלוי בנו. אנחנו נעשה את זה, אבל מה שאני חושש יותר מכל דבר אחר זה שלא יסיימו את העבודה בעזה. זה הדבר הכי מפחיד".
"אני מבין שזה הולך לקחת הרבה זמן ואנחנו מוכנים לזה. בשביל שחבל הארץ הזה יחודש ויכפיל את עצמו ויהיה אור לכל עם ישראל, צה"ל והמדיניות, מי שנמצא למעלה, חייב לבצע את המשימה ואני חושש מאוד שראש הממשלה לא הולך עם זה עד הסוף, כי אני יודע שהוא לא הולך אף פעם עד הסוף עם הדברים האלה. פה אין שמאל וימין, חייבים ללכת מאוד ממוקדים ולחסל את הטרור ברצועת עזה, לא משנה כמן זמן זה ייקח, כי אחרת מהצפון ומהמזרח גם תחטוף", אמר.
ילין הדגיש: "ברגע שהם יסיימו את העבודה, אנחנו נפריח את כל השממה הזאת וזה יהיה מקום שיהיה מדהים לחיות בו. אני כבר רוצה לגור שם. לי אין ילדים ונכדים שם, כי הם גדלו 20 שנה על פצמ"רים וזה, והם לא רוצים לגדל את הילדים שלהם שם, ואני מבין את זה מצוין. מבחינתי זה הבית הציוני שלי, אין לי בית אחר".
"אני אחזור לשם ואני אבין כל משפחה שלא תרצה לגדל את הילדים שלהם שם, גם אם רואים את הים מבארי. אני מבין את זה מצוין ואני חושב שכולם צריכים לבוא ולחבק, ואם תהיה קהילה מתוך בארי או מתוך קיבוץ אחר, שהמשפחות הצעירות יגידו 'אנחנו רוצים הרחבה', המדינה תצטרך לעשות את זה. אתה יודע למה? כי הממשלה נכשלה, לא הצליחה לתת את החוזה הזה של ביטחון. הדבר הבסיסי ביותר. לכן הם יצטרכו למצוא את הפתרון לאותן משפחות שרוצות להיות בקהילה ולא קרובים לגבול. על הדבר הזה חייבים להילחם", הוסיף.
"הסליחה הזאת נתנה לנו כל כך הרבה כוח"
בהמשך תיאר ילין את התחושות בקרב תושבי הקיבוץ: "החברה האזרחית למופת שמגויסת, לא מגיעה לה כנסת וממשלה כמו שיש היום. אומרים לי את זה, 'תמחוק לי את 120 חברי הכנסת. הכנסת הבאה צריכה להיות אנשים שבאים עם אוריינטציה לשרת ציבור, לא שאנחנו נשרת אותם, שהם יעבדו בשבילנו, לא שאנחנו נעבוד בשבילם'".
הוא הבהיר כי "השפה האזרחית הולכת להשתנות. המהפכה הכי גדולה, להחזיר את הערבות ההדדית. כשהחיילים הוציאו אותי מהבית וחטפו את הכדורים, מטענים, רימונים וירי תוך כדי הפינוי, הם היו כמו טנק לידינו, חוטפים את מה שצריכים לחטוף בשביל שאנחנו נצא, ואתה רואה שילד בן 20 אומר לך 'אני פה בשבילך', אז אתה מבין מה זו ערבות הדדית".
"את זה צריך להחזיר למדינה שלנו. כל עוד אנשים פה דואגים לג'ובים שלהם ולאנשים שלהם... הפוליטיקה הזאת צריכה להיגמר, צריך למחוק אותה ולהקים משהו אחר לגמרי. ברגע שנקים אותו לא יהיה אויב אחד שירצה לירות עלינו כדור אחד", אמר.
יצא לך לפגוש את החיילים הצעירים האלה?
"הם באו וביקשו סליחה, 'סליחה שלא הגענו יותר מוקדם, שלא יכולנו להציל יותר אנשים', והסליחה הזאת נתנה לנו כל כך הרבה כוח, ויושבים אנשים בממשלת ישראל, אפילו סליחה לא ביקשו, אפילו אחריות לא יודעים לקחת. זה לא מה שאנחנו צריכים במדינה הזאת".
מטריד אתכם שרה"מ עוד לא לקח אחריות?
"מאוד. אחריות, גם אם הוא לא לקח, יש לו. הוא ראש הממשלה, האחריות והסמכות אצלו, זה קרה במשמרת שלו. זה לא משנה כרגע אם הוא ידע או לא ידע, זה לא מעניין בכלל. כשהפכתי להיות ראש מועצה, הוותיקים אמרו לי, 'אל תאשים אף פעם מה שהיה לפני, אתה צריך להמשיך קדימה'. כל ראש ממשלה שמגיע, צריך להמשיך קדימה".
"הוא לא יכול להאשים אחורה אף אחד ושום דבר. הוא רצה להיות ראש ממשלה. צריך להסתכל קדימה ולשנות את הכיוון. זה לא אחריות. אחריות וסמכות יש אצלו, זו הסליחה. הסליחה זו עמדה של כוח. החיילים שהגיעו ופינו אותנו היו בעמדת כוח. ביקשו סליחה. הסליחה הזאת נתנה לנו המון אנרגיה להבין שגם אם טועים, לבן אדם מותר. אבל אתה יודע מה, חיילים הם בני אדם, כנראה שהפוליטיקאים צריכים לקבל שיעור ולהפוך להיות בני אדם. את זה לא לומדים באוניברסיטה ולא בבית ספר. את זה לומדים ולוקחים את זה בחיים", טען.
