ירדן גת, בת 35 ואימא לגפן בת ה־3, התגוררה בקיבוץ בארי עם בן זוגה בשלוש השנים האחרונות, ועזבו רק לפני חודש בעקבות החששות הביטחוניים האזור. באופן מצמרר, באותה שבת שחורה, היו ירדן, אלון וגפן בקיבוץ, והיא נחטפה לשטח הרצועה בעוד בן זוגה ובתה הצליחו לברוח. רוני רומן, אחותה של ירדן, סיפרה על תחושותיה בעקבות הטרגדיה הקשה.
"אנחנו חזרנו בדיוק מטיול משפחתי. 3 שבועות טיילנו ביחד. אני ואבא נשארנו בחו"ל. ירדן ואלון, בן הזוג שלה, עם גפן הבת שלהם בת ה-3, חזרו במיוחד לערב חג, למשפחה של אלון בקיבוץ בארי. הם חזרו ביום שישי, נחתו, נסעו לקיבוץ לארוחת החג וקמו לבוקר הנורא", סיפרה.
"חטפו את שלושתם ברכב לעזה. הם הצליחו לקפוץ ולברוח, כשירדן קפצה מהרכב עם גפן הקטנה בידיים שלה", המשיכה, "תוך כדי שהם התחילו לרוץ, המחבלים רדפו אחריהם, היא העבירה את גפן לאלון וכל אחד תפס מקום להתחבא ושם הם התפצלו. אלון וגפן הצליחו להינצל ולחבור לכוחות צה"ל, כמעט 24 שעות אחרי זה, כשהם מתחבאים בשטח - וירדן לא. היא לא הצליחה, הם כנראה תפסו אותה שוב ולקחו אותה. מאז אנחנו לא עצרנו לדקה, אנחנו עושים הכול כדי להצליח להחזיר אותה חזרה".
מה אתם יודעים עליה כרגע?
"הדבר האחרון שאנחנו יודעים שאלון ראה אותה ביום שבת. מאז אחי הגדול חיפש אותה בכל המרחב, מצאנו את העץ שבו היא התחבאה, אבל לא משהו שמוביל אליה ולא לאמירה חד משמעית על מה מצבה. אז אנחנו לא יודעים הרבה. אנחנו יודעים שהיא הייתה שם, וכבר לא".
בהמשך הסבירה על דרך הפעולה שלהם כמשפחה, שבין היתר כולל לחץ על בכירים גרמנים שיעזרו. "בתור אזרחים גרמנים הרגשנו שזה התפקיד שלנו. יש המון משפחות במצב שלנו והרגשנו שאיפה שאנחנו יכולים לתרום זה מול גרמניה, מתוקף זה שאנחנו אזרחים", סיפרה.
"מאוד מהר הוצאנו משלחת, אספנו ביחד איתנו עוד 5 משפחות שהם אזרחים גרמנים. הגענו לברלין והצלחנו להשיג פגישות עם כל ראשי המפלגות המובילות ונפגשנו עם הקנצלר, ועם שרת החוץ ועם הנשיא. בהתחלה חשבתי שאני צריכה לרתום אותם, ואני חייבת להגיד שהתקבלנו בזרועות פתוחות, בלב פתוח", ציינה, והוסיפה: "כולם היו ביחד איתנו בכאב הזה ובאמת בהתחייבות לעשות הכול כדי להחזיר אותם הביתה ולעמוד מאחורי ישראל, הרגשתי מאוד נתמכת ולא לבד, אבל אני צריכה לחזור ולהגיד, עברו 26 ימים שהיא לא פה. אנחנו כבר מתכננים את המשלחת הבאה לברלין. הדיבורים היו מרגשים ומאוד חשובים באותה העת, אבל הגיע הזמן למעשים".
עוד אמרה: "אח שלי הגדול גילי כרגע בדיוק במשלחת לארה"ב, שגם אנחנו פשוט הרמנו את הכפפה כדי לנסות להפעיל גם שם את הלחץ ולספר את הסיפור ממקור ראשון, אני גם מקווה שזה מאוד יעזור. אנחנו מחכים למעשים, לא לאמפתיה, וזה קשה, אבל אנחנו לא נעצור".
במהלך השיחה, גם סיפרה על דרך ההתמודדות של גפן בת ה־3. "היא מושלמת. יודעת שאנחנו לא מוצאים את אימא, שאימא הלכה לאיבוד, היא ראתה את אימא שלה הולכת לאיבוד, נחטפה ביחד איתה", ציינה.
"ילדה בת 3, היא רק מעצבת את תפיסת המציאות שלה ואת ההיגיון הבריא על העולם, הבית מלא באנשים, הקמנו ממש חמ"ל עם צוותי תקשורת וסושיאל ודיפלומטיה ומשלחות, וכל היום הבית מלא באנשים", הוסיפה.
לדבריה, "מבחינתה, כל מי שמחזיק לפטופ פתוח זה אומר שהוא מחפש את אימא, זה מה שהיא יודעת. ובאמת התפקיד שלה, בלי שאף אחד ביקש ממנה, באמת על בסיס ההבנה שלה בלבד - זה להיות ילדה טובה ולאפשר לנו להתרכז בלמצוא את אימא. הרבה פעמים היא מספרת לאנשים שהיא לא מכירה שמגיעים לבית, את הסיפור, 'אתם יודעים? אני ואבא התחבאנו הרבה שעות בשקט, לא היו לנו מים. אנשים רעים חיפשו אותנו. זה קרה לכם גם?' היא מנסה להבין".
היא מספרת את הסיפור הזה לבד?
"לבד".
גם אין לה את סבתא כנרת?
"אין לה את סבתא כנרת. בהתחלה ראינו סרטון שלה הולכת בקיבוץ שזה נתן לנו הרבה שעות תקווה, כי היא הייתה נראית ללא פגע, הייתה לנו איזו תקווה שאוספים אותם כבני ערובה בחדר אוכל, בקיבוץ, והצבא ישחרר אותם. בסוף התברר שזה לא היה נכון ומצאנו סרטון נוסף שבו רואים שהיא נרצחה. ואימתו איתנו את הדבר הזה, הצבא. גם כרמל, אחות של אלון נחטפה. כל הנשים של גפן כרגע לא נמצאות כאן".
איך מחזיקים כמשפחה?
"אצלנו אנחנו מתמודדים דרך המשימה. אנחנו מרגישים שיש ריק מאוד גדול שהיה ממש מהרגע הראשון של הסברה ושל הפעלת לחץ, אני אדבר בעיקר על גרמניה וארה"ב שזה מה שאנחנו מתרכזים בו. פשוט אמרנו 'אנחנו לא מחכים לאף אחד, אנחנו לא עוצרים לרגע ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים וזו התרופה שלנו'. גם אם זה לא יעזור, לפחות זה עוזר לנו לגבש איזושהי תקווה".
עריכה: אמיתי דואק