אתמול (ג'), לראשונה מתחילת המלחמה המורכבת והמסועפת מול חמאס, ירו החות'ים מתימן טיל קרקע־קרקע ומספר כטב"מים לאזור העיר אילת. כיצד יש להיערך נוכח הזירה החדשה שנגלתה אלינו בהפתעה?
פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, הביא פרטים נוספים על הסוגיה: "התימנים נמצאים שם כבר 30 שנה. זו תנועה שקמה מתוך קונטקסט תימני, אנחנו מבינים שמדובר בשיעים, והתנועה החלה להילחם בעיר הבירה על רקע סוציו־פוליטי וסוציו־אקונומי לפני 30 שנה. אנחנו מבינים שגם הים האדום נכנס לאחת הזרועות של איראן. אני לא חושב שזה איום בדרגה ראשונה, אבל זה רק מלמד שאותו תמנון איראני, משמרות המהפכה וכל המפעל של קאסם סולימאני, הוא במידה רבה דבר שצריך לקחת בחשבון".
"יש פה תמנון, יש לו זרועות, וצריך להיות מוכנים לזה", הבהיר. "כאן אנחנו מדברים על משהו אחר. אם הולכים למפה, להרים של צפון תימן, יש סיפור של שיעה מאוד נוקשה, שפיתחה לעצמה בסופו של דבר את הכללים שלה. היא אף פעם לא הייתה מזוהה עם קלחת אזורית, פה היא נפלה טרף בגלל מצוקותיה לעניין של איראן. הקללה על ראש היהודים והניצחון לאסלאם, זה משהו שהפך את תימן, החות'ים החלו לרדוף את שארית הפליטה של היהודים ונגמר הפרק העצום של הקהילה היהודית בתימן. הנה עוד תמונה של מדינה חרבה, עיי חורבות, וכשאיראן מכניסה את הזרוע לשם, היא מוודאת שכאוס יהיה שם המצב הטבעי כי זה נותן לה יתרונות".
בסיום דבריו, הדגיש פרופ' רבי: "בשש אחרי המלחמה יש כאן בדיוק את התבליט הטופוגרפי של הארכיטקטורה הגיאופוליטית שתהיה כאן. החות'ים נלחמים בסעודיה, כל הציר של ארה"ב, סעודיה, ישראל, אני מאמין ומקווה שקום יקום במהרה מי שבוחן את זה על המפה, חרבות ברזל היא משהו שיש לו הרבה מאוד השלכות אזוריות וגלובליות. איראן רוצה לרדת למטה, לתימן, ולשים סוגר על החיבור בין האוקיינוס ההודי לים סוף".
על הזירה הצפונית, אמר: "מי שחושב שלסיים את עזה זה אומר שנגמר הסיפור, יש את חיזבאללה שהוא הרבה יותר מורכב ומסובך. גם שם חייבת ישראל לעשות משהו, ולכן נצטרך לחכות. למדינה יש דרך ארוכה. הטלטלה הזו תחייב תוכנית הפעלה חדשה, אני מניח שזה חלק מזה".
עריכה: מיכל קדוש