"האובדן כל כך גדול, אין לי ביטחון בכלום"
אביב הברון ('ידיעות אחרונות') על עשרה מבני משפחתו שנרצחו או נחטפו • טען: "שומע בשוליים את קפסולות הרעל שטוענות שהקיבוצניקים אשמים"
חייו של אביב הברון, עורך המוסף לשבת של 'ידיעות אחרונות', השתנו לבלי היכר לפני חודש ימים; אחת מאחיותיו נרצחה במהלך חדירת מחבלי חמאס לשטחי עוטף עזה, אחותו השנייה נחטפה, שניים מגיסיו נרצחו גם הם, אחייניתו, בעלה ושני ילדיהם נחטפו, זאת לצד שני קרובי משפחה נוספים, אחת מהם בת 12 בלבד.
בשיחתו עם ענת דוידוב וניסים משעל, סיפר על האובדן הכבד לצד התקווה להחזרת בני משפחתו. "קמנו משבעה שלישית ברציפות", תיאר. "עכשיו אנחנו לא באבל, וגם תוך כדי השבעה לא היינו מרוכזים באבל אלא במערכה להחזרת החטופים. אנחנו מותשים מלהקריא את הרשימה פעם אחר פעם. עשרה מבני המשפחה שלנו היו בבארי באותה השבת, חלקם אנשי בארי וחלקם הגיעו לחגוג את סוכות. שני הגיסים שלי נרצחו, אבשלום ואביתר, אחותי הקטנה לילך נרצחה, שושן אחותי הגדולה בעזה יחד עם עדי, הבת שלה, בעלה טל, הילדים נווה בן ה־8 ויהל בת ה־3, שרון, אחותו של אבשלום, ובתה נועם בת ה־12. לילות כמעט אין, והם עוברים בעשייה".
"עכשיו כל המאמץ מתמקד בתקשורת ישראלית כדי להציב שוב ושוב את החשיבות של החזרת החטופים בשורה הראשונה יחד עם חיסול חמאס ולא סנטימטר אחד מאחורה", הבהיר. "הלילות, אם יש בכלל לילות, הם קצרים. זה אובדן כל כך גדול, אנחנו רחוקים מלהתחיל לעכל אותו. שום קשר ושום עדכון אין לנו, הסטטוס הוא שהם חטופים. מאז לא שמענו שום חידוש בעניין. גם בני משפחתי שנרצחו הוגדרו כחטופים. אין לי ביטחון בכלום, יש לי הרבה תקווה אבל שלושתם נרצחו בשבת בבארי. לרגע הם לא היו חטופים. זה חלק מהבלגן הגדול שמאפיין את המערכת".
בסיום, הדגיש הברון: "תפקידנו הוא להציב את זה בראש סדר העדיפויות. איך עושים את זה? כולנו משאירים זאת למקבלי ההחלטות. זה לא פחות חשוב מהמטרה הצבאית. אני רוצה להאמין שבתוך הקבינט המצומצם, המסרים שאנחנו מחלחלים אליהם עוברים קדימה ומוצגים שם בדרגת החשיבות העליונה. אני שומע בשוליים את קפסולות הרעל שטוענות שהקיבוצניקים אשמים באירועים, אנחנו צריכים להיות שם במסות הרבה יותר גדולות כדי לצעוק את הקול השפוי".
על האפשרות לפרסם את הסרט שהכין דובר צה"ל לתיעוד הזוועה, אמר: "אני באופן אישי לא מסוגל לראות את הסרט הזה, אבל אם יש גורמי מקצוע שחושבים שמבט בזוועות יועיל במשהו, אני איתם".
עריכה: מיכל קדוש
