"לא רואה חלופה להחרפת הלחץ הצבאי"
השר גדעון סער על הניסיון להשבת החטופים על רקע התמרון הקרקעי • על דברי רה"מ בנושא סינוואר והסרבנות: "מיותר"
הבוקר (ב') נפתח יומה ה־31 של המלחמה מול חמאס, כאשר על הפרק ניצב התמרון הקרקעי ברצועת עזה והניסיון להשיב את החטופים המצויים בשבי חמאס כבר יותר מחודש ימים. השר וחבר הקבינט הביטחוני בממשלת החירום חבר הכנסת גדעון סער שוחח עם ענת דוידוב ואודי סגל והתייחס לדברים.
"אנחנו נלחמים מול אויב עיקש שנחוש להילחם. יש לצה"ל הישגים יפים מאוד במערכה, גם בפגיעה במערכות החמאס, כולל בפגיעה במערכות המנהרות, אבל הקרב באמת עוד לא הוכרע", אמר, והוסיף: "אנחנו לפני מערכה ארוכה ויכול להיות שהמאפיינים שלה גם ישתנו במהלכה, כלומר לא ננהל את אותה מערכה כל הזמן, אבל אנחנו חייבים לנהל את המערכה עד להשגת היעדים שהצבנו - פירוק התשתיות הצבאיות והשלטוניות של חמאס והג'יהאד האסאלמי, הסרת האיום והחזרת החטופים".
לדבריו, "אנחנו לא יכולים להפסיק את המלחמה הזאת לפני שהשגנו את היעדים האלה. אנחנו חייבים להיות נחושים לעשות את הדבר הזה ותוך ניסיון להשגת תמיכה מקסימלית של בני הברית והידידים שלנו".
כבר 30 יום ש־241 חטופים נמצאים בשבי של חמאס. האופן שבו אנחנו מנהלים את המערכת מקרב את האפשרות לשחרורם כשיש לחץ והפצצה של מנהרות?
"אני רוצה לומר בצורה הכי ישירה, אין כרגע אלטרנטיבה טובה יותר גם בהקשר הזה. ראשית, מתנהלים מגעים כל הזמן בצירים שאי אפשר להרחיב את הדיבור עליהם. שנית, גישתו של סינוואר רואה בחטופים קלף. אין לו רצון כרגע לשחרר ואני לא רואה, גם בראיית היעד הזה, חלופה להחרפת הלחץ הצבאי כדי להביא לשינוי בגישה של סינוואר וחמאס. לכן זה לא נכון שיש פה דבר שבא על חשבון השני כי אין כרגע חלופה ריאלית ולדעתי מי שאומר את זה, פחות מכיר את המצב האמיתי".
עוד אמר: "אנחנו מחויבים באופן מלא ליעד של החזרת החטופים, בין אם בדרך של הזדמנות מבצעית ובין אם בדרכים אחרות שכל הזמן עובדים עליהן. אין שום כוונה לוותר על היעד הזה. יחד עם זאת אנחנו חייבים להבין מול מי אנחנו נלחמים פה. בראייה של סינוואר, מבחינתו אלה קלפים שהוא משתמש לטובת האינטרסים שלו ואנחנו חייבים להבין את הדבר הזה. אינני רואה חלופה לדרך שננקטת ברגע זה".
"לכל מה שקדם ל־7 באוקטובר יהיה זמן אחרי המלחמה"
בהמשך התייחס לדיווח לפיו, ראש הממשלה אמר אתמול כי 'צריך לבדוק אחרי המערכה את הקשר בין גילויי הסרבנות למוטיבציה של סינוואר לפתוח במלחמה': "אני חושב שבכל מקרה זה היה מיותר, כי לכל מה שקדם ל־7 באוקטובר יהיה זמן אחרי המלחמה. כל עם ישראל מתוח עד הקצה ולכן כל ויכוח על מה היה פה לפני 7 באוקטובר, בעיניי לא רלוונטי כרגע".
על השאלה, האם זה גרם לו לספק בהחלטה להיכנס לממשלה, הבהיר: "אפילו לא לרגע. אנחנו הצטרפנו למען המדינה. אני משוכנע שזה הרגע הכי קשה בתולדות המדינה, מאז מלחמת השחרור. אני חושב שזאת הייתה הנכונה, הפטריוטית, לא הייתה לי שנייה ספק מרגע שקיבלנו את ההחלטה".
"נצטרך לעשות מאמץ כדי לשנות את המציאות גם בצפון"
במהלך השיחה, הביע את דעתו גם על ההסלמה בצפון, ועל טענה של תושבים שאמרו כי 'לא נחזור ליישובים, מבלי שיהיה פתרון לכוח רדואן'. לדברי סער, "נצטרך לעשות מאמץ כדי לשנות את המציאות גם בצפון. גם כל תפיסת הביטחון תצטרך להיות שונה - גם מבחינת הממד של הקרבה לגבול, וגם מבחינת הכוח הצבאי שעומד באופן שוטף וקבוע על גבול הצפון, בתוך היישובים עצמם".
עוד אמר: "האם אנחנו צריכים באופן יזום להיקלע למלחמה מלאה בשתי חזיתות ביוזמתנו בעיתוי הזה? אני פחות משוכנע". עם זאת, סער הדגיש: "ברור לגמרי שתפיסת הביטחון ההגנתית ששמה את הדגש על המכשול ועל גדר ועל כיפת ברזל ולא הייתה מחוברת למה שפעם הייתה תפיסת הביטחון של אקטיביזם ביטחוני, של הסרת איום, של מכת מנע - היא תצטרך להשתנות ביום שאחרי המלחמה. באיזה סדר ובאיזה עיתוי אנחנו צריכים לעשות את זה? צריך להפעיל שיקול דעת וקור רוח ואני מקווה מאוד שאלה יעמדו לקבינט הביטחוני כל תקופת המלחמה".
עריכה: אמיתי דואק
