בכל יום שעובר כחלק מהמלחמה מול חמאס, לצד החשש מפתיחת חזית נגד חיזבאללה בצפון, ממשיכים כוחות צה"ל להתקדם בעומק רצועת עזה במסגרת התמרון הקרקעי. אלוף (מיל') יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל ועמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, התייחס להתנהלות המלחמה והלגיטימציה הבינלאומית.
"הבעיה עוד לא הגיעה, יש לנו עוד זמן", אמר עמידרור ביחס ללגיטימציה הבינלאומית, והוסיף: "מה גודלו של החלון? אני לא יודע להגיד, אבל אני לא הייתי ממהר. צה"ל לאט לאט לוחץ את עזה מכל הכיוונים. האוכלוסייה נמצאת במואסי. זה אזור שכמעט ואין בו מבנים היום. יש שם שטח חקלאי גדול והם יישארו שם וצריך להמשיך להכניס להם ציוד רפואי ואוכל ומים וכל מה שבני אדם צריכים בשביל שהות לא קצרה".
כלומר אתה חושב שזה אינטרס שלנו להכניס להם סיוע הומניטרי?
"ללא ספק. יש אמירות כאילו המלחמה תוכרע דרך הסיוע ההומניטרי, 'הם ייכנעו כי לא יהיה להם אוכל', אל תדאגו לחמאס יש אוכל ל־5 חודשים. אנחנו צריכים לעשות את כל ההקלות ההומניטריות שרק אפשר, בשביל להרוויח עוד זמן במערכת הבינלאומית".
לדבריו, "אין שום משמעות להכנסת המים, המזון, הטיפול הרפואי ואפילו הדלק. אין לזה שום משמעות בשדה הקרב. זה לא שיש להם טנקים ועכשיו הם לא יוכלו להניע אותם, ולכן המשמעות של כל הסיוע הזה היא כמעט לא משפיעה".
"האמירה כאילו הדלק ישפיע על גורל המלחמה, לדעתי היא עושה חסד גדול עם הדלק. כל מה שצריך בשביל לעזור לאוכלוסייה הלא נלחמת, זאת שנמצאת במואסי, כולל דלק - צריך להכניס להם, להרוויח עוד זמן בחלון של הלגיטימציה הבינלאומית ולעבור לחלק הדרומי של הרצועה כמה שיותר מהר בשביל לחסל את החמאס גם שם", הדגיש.
לטענתו, "כל מי שאנחנו רוצים להילחם בשטח שלו, אז צריך לשלוח אותו למואסי. אין ברירה, אם אנחנו לא רוצים להרוג אזרחים, ואנחנו לא רוצים להרוג אזרחים, אנחנו רוצים שמספר האזרחים שייהרגו יהיה הכי קטן".
המשיך וציין: "דרך אגב בצורה אבסורדית, האינטרס של חמאס זה שאנחנו נהרוג מקסימום אזרחים, כי אז הם יכולים לפנות לקהילה הבינלאומית וליילל. האינטרס שלנו זה להרוג מינימום אזרחים, כי אם יש פחות אזרחים, יותר קל לצה"ל להילחם ופחות טענות לנו כלפי עצמנו למה הרגנו אזרחים. כמובן צריך לאתר את כל ההנהגה ולהרוג אותה ואסור לנו להסס בעניין הזה ולתת לעולם להבין כאילו אנחנו נעצור באמצע", הבהיר.
הוא ציין: "אחרי שתיגמרנה כל הבדיקות והחקירות מה היה פה ומה היו הטעויות שעשינו לפני 7 באוקטובר, יהיה נכון ללכת לבחירות כדי לתת לעם לבחור את מה שהוא רוצה אחרי שברור לו מה חלקו של כל אחד בפאשלה".
בהמשך התייחס לנעשה ביהודה ושומרון, ולדרישות שנשמעות על הקמת מדינה פלסטינית. "בזמנו כתבתי חוברת על זה שכל פתרון ביו"ש הוא לא אלגנטי. אני לא מדבר על הצד האידאולוגי, אני מדבר מהצד הריאלי. מהצד הריאלי יש שתי בעיות שעומדות אחת מול השנייה. ברור לנו שבכל מקום שאנחנו עוזבים ומשאירים את זה למקומיים לטפל בבעיותיהם, אנחנו מקבלים טרור", אמר.
עוד הוסיף: "היה לנו את זה ב־2002 עם יו"ש. אוסלו הביא לכך שבחודש אחד נרצחו 122 ישראלים, זה 1,500 בשנה, זה מצב שמדינה לא יכולה לחיות איתו וזה לא כי לא עשינו את אוסלו, כי עשינו את אוסלו. אוסלו היה בשיאו וקיבלנו 122 הרוגים בחודש, ואז הלכנו למבצע והפכנו את אוסלו על פניו. אנחנו היום נכנסים לשטחי A. בחודש האחרון מדינת ישראל עצרה ביהודה ושומרון קרוב ל-1,500 איש והרגה קרוב ל-120. הניסיון השני היה אוסלו ואחרי זה היציאה החד צדדית וקיבלנו את 7 באוקטובר".
עמידרור הדגיש: "ברור שכשאנחנו יוצאים משטח, כמות הבעיות הביטחוניות שצצות משם היא אינסופית וכמות הדם היהודי שנשפך היא אינסופית, אבל מהצד השני, צריך לזכור שאם אנחנו נשלוט ב-4.5 מיליון פלסטינים אז העולם ידרוש מאיתנו להפוך אותם לאזרחים, אתה לא יכול לשלוט ב־4 מיליון אנשים ולא לתת להם אזרחות - ואז הם יהפכו להיות אזרחים ישראלים ואנחנו נהיה במצוקה בלתי רגילה מבחינה דמוגרפית כי יהיו לנו 40-35 אחוז מהאוכלוסייה, פלסטינית, במדינת ישראל".
"ההמצאות של הימין שהם יבחרו בירדן והם יהיו בעלי אזרחות בלי אזרחות ולא תהיה להם אפשרות לבחור - לא יחזיק מעמד בעולם המודרני במדינה דמוקרטית, שמתיימרת להיות דמוקרטית, לכן יש פה בעיה ובסוף צריך לבחור בין שתי רעות חולות - אחת, היא שליטה שמבטיחה את היכולת הביטחונית שלנו והשנייה היא שליטה שגורמת לנו נזק דמוגרפי שיביא בסוף להרס מדינת ישראל, וצריך להחליט בין שני הדברים האלה ואני לא בטוח איך מחליטים ואני לא בטוח שבכלל אפשר להחליט. יכול להיות שאין ברירה וצריך לדחות את הכול לעתיד יותר טוב", סיכם.
עריכה: אמיתי דואק