רבים מתושבי אשקלון, העיר המטווחת ביותר מתחילת המלחמה מול חמאס, זהו יומה ה־38, חשים כי אינם זוכים לתמיכה המגיעה להם מהמדינה גם יותר מחודש ימים אחרי השבת השחורה.
אודי בן חמו, דירקטור בחברת הייטק ותושב אשקלון, סיפר על מורת רוחו בעקבות המצב: "אני נולדתי וגדלתי באשקלון, אני מאוד אוהב את העיר שלי ואין שום מקום אחר שהייתי רוצה לגור בו, אבל המצב אצלנו לא קל ומאוד מתסכל".
"אנחנו מרגישים שהממשלה הפקירה אותנו. אשקלון היא העיר היא מטווחת בארץ בעשור האחרון, בפער די גדול. רק במלחמה הנוכחית יש לנו מעל 1,200 רקטות שנורו לעיר, קרוב ל-500 אזעקות, מעל 300 זירות נפילה, קרוב ל-200 פגיעות ישירות. היו חדירות של מחבלים גם מהים, גם מהאוויר, גם מהיבשה. ברוך השם הצבא המדהים שלנו סיכל את כולם, אגב כולל בשישי האחרון", הוסיף.
לדבריו, "הרבה מהעסקים פה סגורים, גם עצמאים, גם שכירים יושבים בבית. כל מערכות החינוך שלנו בעיר סגורות, אי אפשר מן הסתם לקיים לימודים במצב הנוכחי. לא נראה גם שיש איזה משהו קונקרטי באופק. יש לי ילדה בת 5 שזו כבר המלחמה השלישית שלה, פלוס קורונה, אתם יכולים להבין שבעצם אין פה איזה רצף לימודי".
בהמשך, טען: "למרות כל המצב הזה אנחנו לא מקבלים שום הקלה, שום הטבה מהמדינה - לא הטבות מס, לא מענקים, לא דמי מחיה לעזור לאנשים לסגור את החודש, לא ביטול ארנונה ומשכנתה. יש לנו הוצאות רגילות, אנחנו משלמים הכול, אבל פגיעה משמעותית בהכנסות".
עוד אמר: "אשתי לצורך העניין יושבת בבית, היא לא עובדת. הילדות בבית, אין מסגרות. אנחנו משלמים ארנונה ומשכנתה, הוצאות שוטפות, תשלומים לגן - אין לנו הכנסה. יש לנו 60 אלף תושבים שאין להם מיגון, אין להם ממ"ד בבית. היו ימים של מאות טילים כל יום. אי אפשר לצאת מהבית למכולת. אתה חושב 10 פעמים אם בכלל להכניס את הבנות להתקלח. תושבים מתפנים פה מהעיר עצמאית, אין ברירה. משלמים אלפי שקלים ועשרות אלפי שקלים ללינה, אוכל, נסיעות, זה כסף שאף אחד לא יחזיר לנו".
"אנחנו התפנינו לבד, אנחנו שילמנו אלפי שקלים. יש לי, סתם אני אתן דוגמה, 8 ילדים, תחשב לבד כמה עולה לינה ל-4-3 שבועות במרכז הארץ, כמה עולה מזון בסיסי. מישהו יחזיר את הכסף הזה?", תהה.
"המדינה הפקירה אותנו, הממשלה הפקירה אותנו, אין לנו שום סיוע, שום תמיכה מאף גורם", הדגיש, "צריך להבין, אשקלון נמצאת במצב הזה קרוב ל-20 שנה, יש פה הזנחה. אין לנו אפילו מיגוניות פה. אתה רוצה לצאת עם הילדים להתאוורר קצת, לתת להם לראות קצת אור יום, אין אפשרות".
"יש לנו 20-15 שניות ברגע האזעקה, אתה פשוט לא יכול. אנחנו סופגים פה את כל ההוצאות הכלכליות, את הטראומות, אגב לא רק בזמן מלחמה, גם לא בזמני מלחמה, מספיק רעש של אופנוע או מטוס להלחיץ אנשים, לגרום לילדים להינעל בממ"ד יומיים מפחד", הוסיף.
המשיך ואמר: "כל מה שאנחנו דורשים זה סיוע מהמדינה. עם כל הכבוד, אנחנו משלמים מיסים, ארנונה, ביטוח לאומי, משרתים את המדינה, וכשמגיע הזמן שלנו לקבל את התמיכה בחזרה, אנחנו לא מקבלים כלום, פשוט כלום. אנחנו גם לא רוצים להיות עכשיו עוד איזה אייטם בתוכנית רדיו או טלוויזיה, אנחנו רוצים את הזכויות שמגיעות לנו".
"הניסוי נכשל, אנחנו בחזית, וכמו שאומרים - זה או אנחנו או הם. אנחנו לא רוצים יותר סבבים, לא רוצים יותר צבע אדום, אנחנו רוצים שקט ורוצים את הזכויות שמגיעות לנו", סיכם.
עריכה: אמיתי דואק