אתמול (א'), לאחר 51 יום בשבי חמאס, שוחררו הגר ברודץ לצד ילדיה עופרי בת ה־10, יובל בן ה־8 ואוריה בן ה־4, והתאחדו עם אביחי, אב המשפחה. שמואל ברודץ, חמיה של הגר וסבם של עופרי, יובל ואוריה, סיפר על תחושותיו בעקבות השבת משפחתו.
"אני מרגיש די בסוג של אופוריה. מצד שני, אני חושב שהם שוחררו 50 יום מאוחר מדי. העיקר ששוחררו, רק עם הטראומות שיש להם, זה לא ייגמר ביומיים וחבל שמדינת ישראל לא דאגה לשחרר אותם אחרי שבוע", אמר, וטען: "אני בטוח שאילו כל האנרגיות שלהם היו מופנות לשחרור החטופים ולא לחפות על תבוסה בניצחון מזויף, זה היה קורה".
מה שמעת מהגר? זה היה נסבל להיות שם?
"נסבל זה דבר מאוד מאוד יחסי. בוא נגיד שכשאני שמעתי על הנושא של מניעת הסיוע ההומניטרי מעזה, אני מניח שזה פגע גם בהם".
מה שהתפרסם אתמול זה שנגמר האוכל.
"בוא נגיד, אני אפצה אותם בימים הקרובים".
ספר לנו קצת על עופרי.
"היא בת 10, ילדה מלבבת שגנבה לי את הצ'יפס בדיוק 8 שעות לפני שחטפו אותה והיא חייבת לי צ'יפס. אני והיא ביחסים מאוד קרובים ואני מקווה שהיא תחזור לעצמה".
בהמשך, שיתף כי הוא נפגש עם נכדותיו, בלילה שלפני 7 באוקטובר: "הייתי אצלם באיזה פאב בעוטף עזה. הייתי שם בערב. אני לא התעקשתי לקחת את עופרי איתי ויש לי את זה על המצפון שלי עד היום".
עוד הדגיש: "יש עוד בסביבות 200 חטופים. זאת משימת החיים שלי. אני לא אעזוב את זה עד שהחטוף האחרון יחזור לארץ. יש לי מחויבות כלפי כל החטופים. אני מדבר גם על חיילי צה"ל. אני אישית לא אעזוב את זה עד שהחייל האחרון יחזור לארץ. מדינת ישראל צריכה לעשות הכול, היא חייבת להם. מדינת ישראל חייבת להם. זה לא מקרה גלעד שליט, זה מקרה אחר לגמרי. זה מקרה שכולם נחטפו על לא עוול בכפם ומדינת ישראל חייבת להחזיר אותם, בכל מחיר, ואני אלחם על זה, ואני אצעק ואזעק וזאת כרגע משימת חיי".
עריכה: אמיתי דואק