"ניק יצא מהבסיס על הרגליים, מאז אין לי מידע"
קטיה בייזר, אמו של ניק, חייל המצוי בשבי חמאס: "שמחה על החוזרים, אבל מבחינתי זה מרחיק את הזמן עד לחזרת בני" • טענה: "הממשלה כשלה"
ניק בייזר, חייל המתגורר בבאר שבע, נחטף לשטחי רצועת עזה בבוקר השבת השחורה של 7 באוקטובר. מאז, הוא מצוי בשבי חמאס מזה 54 יום, זאת מבלי שמשפחתו יודעת מה מצבו. קטיה בייזר, אמו של ניק, סיפרה עליו והגיבה על עסקת החטופים המתגלגלת.
תחילה נשאלה, "האם בכל מחיר את מצפה כמובן שיחזירו את ניק?" השיבה: "בשבילי, כמובן, בכל מחיר. מהתחלה, אמרתי שהחיילים, לא רק חיילים, כן? גם תושבים בעוטף הופקרו והממשלה כשלה והגענו לטבח הנוראי שקרה ב־7 באוקטובר".
הדגישה: "אנחנו צריכים להחזיר את כל החטופים, במיוחד כשאנחנו יודעים שרובם בחיים. יש לנו חטופים חיים וחייבים להחזיר אותם. אחרי זה יהיה את כל הזמן שבעולם לעשות את כל מה שהממשלה מתכננת לעשות".
מה את יודעת על ניק נכון להיום?
"אני יודעת בדיוק את אותו דבר שידעתי ב־7 באוקטובר מהסרטון שפורסם על ידי חמאס, שניק נחטף. הוא יצא מהבסיס שלו לכיוון עזה על הרגליים שלו. הוא לא היה פצוע, מאז לא היה לי שום מידע".
מקבלי ההחלטות מדברים איתכם ומציגים לכם את התמונה המלאה?
"מדברים איתנו, כן. אני הייתי בפגישות עם רוב מקבלי ההחלטות, אם זה שר הביטחון, אם זה גנץ, איזנקוט, הנשיא, אבל להציג לנו תמונה? לא".
"זו רכבת הרים"
בהמשך שיתפה בתחושות האישיות שלה: "הימים הראשונים מאז החטיפה היו מאוד מאוד קשים. אחרי כמה ימים החלטנו במשפחה שיש לנו תקווה ושאנחנו מאמינים בלב שלם שניק חוזר והתחלנו את המאבק ביחד עם המשפחות האחרות, עם מטה החטופים. בימים האחרונים, חזרנו בתחושות שלנו לימים הראשונים".
"זו תחושה מאוד קשה. מאז שהתחילה העסקה, ידענו מהתחלה שהחיילים והגברים לא כלולים בעסקה, אז מבחינתי זה זמן אבוד. אני כן באמת מאוד שמחה על כל הילדים שחוזרים, על האימהות, הנשים, הצעירות, אבל מבחינתי זה רק מרחיק את הזמן לחזרה של הבן שלי", הוסיפה.
איך מתמודדים עם זה במשפחה? איך את מתמודדת עם זה?
"אני לא יודעת אם אנחנו מצליחים להתמודד. זו רכבת הרים. זה רק הפחד והדאגה, ובמיוחד כשאנחנו מקבלים עכשיו עדכונים מאלה ששוחררו שאין להם שום תנאים, שאין כמעט אוכל, אין כמעט מים, שהם לא מקבלים עזרה רפואית, ואנחנו יודעים שבין הגברים והחיילים יש גם פצועים ויש גם פצועים קשה, אז זה עוד מוסיף לדאגה ולפחד".
עריכה: אמיתי דואק
