ממשיכים להילחם: סא"ל גונן, מג"ד 9215, גדוד שריון במילואים, עמל לילות כימים לצד חייליו על הפעילות הקרקעית בעומק רצועת עזה. בשיחתו עם בן כספית וינון מגל, תיאר מעט מן המתרחש בשטח.
"זה היום ה־39 שלנו שאנחנו בתוך הרצועה וניידים ממקום למקום. טנקים פרוסים לאורך כל הגזרה וגם בסוף יש פה גזרת הגנה עם כוחות הנדסה, כוחות חי"ר, כוחות מעטפת. אנחנו נמצאים בנקודה, כל כמה ימים עוברים, ובעצם כל פעם שאנחנו מקבלים מידע מודיעיני או רואים בעין - אנחנו משמידים פה אויב ותשתיות", סיפר.
לדבריו, "טנק הוא משנה מציאות פה בלחימה. הוא משנה מציאות אם יודעים לעבוד איתו בצורה מקצועית. מצד אחד, הטנק נותן הרבה ביטחון לכוחות שהוא נמצא איתם, אבל מצד שני, גם מי שנמצא בתוך הטנק צריך תמיד לזכור שהוא צריך להיות בתנועה ולפעול כדי להיות כמה שפחות פגיע. אסור לנו להיות בתחושת מסוגלות שטנק יכול לעשות הכול ולהשמיד הכול ולא להיות פגיע ולצערנו גם אפשר למות בטנק".
"גם לנו יש פצועים, ומנסים באמת להשתפר וללמוד מכל אירוע ואירוע. אבל הנ"ט קצר הטווח הוא באמת מאתגר את הטנקים, אבל צריך להגיד שאנחנו גם מצליחים לא מעט לנטרל אותם, להרוג אותם", הדגיש, והוסיף: "האתגר הוא באמת כשנשארים באותו מקום הרבה זמן וגם האויב יודע להפתיע. אנחנו צריכים תמיד להיות צעד אחד לפניו".
בהמשך, שיתף: "התחושות פה הן באמת טובות. אני לא יודע מה אומרים בחוץ אבל אני יודע שיש לי פה חיילים שעזבו הכול לפני 59 יום. יש לי נהג טנק, אבא ל־8 ילדים, שרק רוצים להיות פה. כל פעם שאנחנו מקבלים משימה אז אני מקבל רוח מהחיילים שהם מבינים שהם לא מסתכלים אחורה. הם יודעים שעכשיו אנחנו צריכים להסתכל קדימה ולתת את תחושת הביטחון לאזרחים שאנחנו פה כדי לנצח".
יש אנשים עם בעיות כלכליות בעקבות המילואים?
"אני בטוח שלאף אחד לא מסתדר הכול. ככל שהזמן עובר זה רק נהיה יותר קשה. אבל אני חייב להגיד שאנשים רוצים להיות פה. אנחנו לא יורדים בכשירות, אנחנו לא יורדים בסד"כ. אבל אתה יודע, כשמדי פעם חייל יוצא החוצה הוא רוצה לקבל חיזוק מהמשפחה".
"נישאר פה כמה זמן שנצטרך ושולחים לכם חיזוקים", סיכם.
עריכה: אמיתי דואק