"למי שעומד בראש אין אינטרס להחזרת בני הביתה"
גל פיחוביץ', תושבת העוטף, אם ללוחם בעומק הרצועה ומראשי המחאה נגד הממשלה: "יש פה מישהו שלא אכפת לו מאיתנו - אנחנו צריכים בחירות עכשיו"
על רקע התקדמות המלחמה, זהו יומה ה־65, אתמול (ש') הפגינו בתל אביב אלפי בני אדם בדרישה להחליף את הממשלה הנוכחית. גל פיחוביץ', תושבת קיבוץ דורות שבעוטף עזה ואם ללוחם בצבא הנמנית עם ראשי המחאה, הסבירה את ההחלטה להפגין דווקא בעיתוי זה.
"אני חושבת שלמי שעומד בראש הממשלה הזאת אין שום אינטרס להחזיר את הבן שלי הביתה כרגע. אני חושבת שאין לו שום אינטרס לעשות את הדברים שהייתי רוצה שהוא יעשה. אני חושבת שעכשיו צריכים להחזיר את כל החטופים, גם תמורת עצירת הלחימה, גם (תמורת) החזרת כל שבויי החמאס שנמצאים בידינו", אמרה פיחוביץ'.
לדבריה, "אני חושבת שכל יום שעובר מקטין את הסיכויים שלהם לחזור הביתה. היום בבוקר ראיתי פוסט של חבר של יונתן שאח שלו אלון שבוי, והוא כותב שהכי מטריד אותו זה שאלון יחזור וישאל 'מה לקח לנו כל כך הרבה זמן?' זה מתחבר למה שאני חושבת על הממשלה הזאת והעומד בראשה. אני חושבת שעומדים שם אנשים שהאינטרס שלהם הוא לא האינטרס של רוב מדינת ישראל, הוא לא האינטרס שלי, לא של החברים שלי, לא של הקהילה שלי. אנחנו מפונים בארצנו, אף אחד לא מדבר איתנו, לא מזיז לאף אחד".
"בתמונה הרחבה והכוללת יש פה ראש ממשלה שאנחנו לא מעניינים אותו", טענה, "בכל היבט, בכל מקום שלא נפנה, בכל סיפור שלא ניגע, אנחנו פשוט לא מעניינים אותו. אני חושבת שזאת האחריות שלי. יום אחד הילדים שלי ישאלו אותי איפה הייתי ב־2023, אני אדע להגיד להם איפה הייתי ב־2023 ואני גם אדע להגיד להם איפה הייתי בימים האחרונים של דצמבר 2023. אני אהיה בכל מקום שבו אני מרגישה שאני תומכת ועושה וגם פועלת אקטיבית להחזרת אלון שמריז הביתה וגילי הביתה ואת הבן שלי הביתה".
"אנחנו מפונים בארצנו, אף אחד לא מדבר איתנו" // חברי קבינט המלחמה. צילום: ראובן קסטרו/וואלה
"אני חושבת שיש לי אחריות בתור תושבת העוטף לבוא ולהגיד, 'אתם חושבים שרק בחטופים לא מטפלים? אתם חושבים שרק בציוד של המילואימניקים לא מטפלים? ורק בצה"ל לא מטפלים? ורק בעוטף לא מטפלים? ובפליטים לא מטפלים?' לא, לא מטפלים בשום דבר", הוסיפה, והדגישה: "לא אכפת להם מאיתנו. ראינו 4.8 מיליארד שקל שמראה בצורה ברורה למי מהממשלה הזאת אכפת. אין לי ספק שיש אנשים שמחזיקים בכוח את הפוזיציה שלהם והם שומרים עלינו ואסור שהם יעזבו, כמו שהרמטכ"ל צריך להישאר, ראשי מערכות הביטחון צריכים להישאר, אבל מי שעומד בראש הדבר הזה צריך ללכת ואנחנו צריכים בחירות עכשיו וכמה שיותר מהר".
"עמדתי אתמול בסוף עם אנשים שמרגישים שלא רואים אותם"
המשיכה וסיפרה: "יגידו שזה מחליש ולא מחליש, אני לא יודעת, אני יודעת שאני 65 יום מחוץ לבית שלי, אני יודעת שחברים שלי עדיין חטופים, אני יודעת שהילד שלי עדיין בעזה, אני יודעת שעדיין מתקשרים אליי ושואלים אם אנחנו יכולים להשיג ציוד. מבחינתי אלה אינדיקציות להגיד שיש פה משהו או מישהו שלא אכפת לו מאיתנו. כל הדברים הם אולי נורא רחבים, אבל אני רק בתור אזרחית ורק בתור תושבת, אני חושבת שזאת האחריות שלי לצאת החוצה ולדבר איתכם".
"אני עמדתי אתמול בסוף עם אנשים שמרגישים שלא רואים אותם. קפלן לא תחזור. כולנו עסוקים בהמון עשייה אזרחית, עסוקים בלמלא את הוואקום של הממשלה הזאת שלא עושה דברים בהרבה מאוד מקומות. אני לא יודעת באמת מה זאת המחאה הזאת, אני מרגישה שהקול שלנו חייב להישמע. בשלב הזה אנחנו לא יכולים להיות בשקט. הסיבה היא שאנחנו יכולים לספר לכם מה אנחנו רואים מהצד של קבלת ההחלטות ואיך זה משפיע עלינו, על 200 אלף עקורים, על 136 משפחת שהקרובים שלהם עדיין חטופים. אנחנו יכולים להגיד לכם, 'לא סופרים אותנו' וזה קול שצריך להישמע. נורא קל לצבוע את זה במחאה. אני מספרת את מה שאני יודעת ועובר עלינו", סיכמה.
עריכה: אמיתי דואק
