הבוקר (ג') נפתח יומה ה־67 של המלחמה מול חמאס, זאת על רקע דיווחים בדבר פעילות קרקעית משמעותית בשטחי רצועת עזה. האם חמאס אכן נמצא בנקודת שבירה? סא"ל (מיל') אלון אביתר, פרשן לענייני ערבים ומומחה לזירה הפלסטינית, התייחס לדברים.
"אני רואה פגיעה משמעותית בחלק מהמערכים של חמאס, תלוי גם באזורים. אני גם אפריד את זה בין הנהגה, השדרה המרכזית, הפיקוד החמאסי לבין היקף אמצעי הלחימה שהם מחזיקים. נראה שצפון הרצועה נפגע באופן משמעותי יותר מאשר בדרום, אבל יש לנו עוד הרבה עבודה לפנינו. אני מסתכל למשל לצורך העניין על ההנהגה המדינית והצבאית של חמאס, בואו נאמר העשירייה הראשונה עוד לא נפגעה, כן נפגעו חלק מהמח"טים, כן נפגעו בוודאי חלק גדול מהמג"דים, אבל ההנהגה החמאסית, ואני צובע אותה בצבעים גם אזרחיים וגם צבאיים, עדיין קיימת", הדגיש אביתר.
"אני לא חושב שהכול תלוי או עומד במותו או חייו של סינוואר כעת, אבל אנחנו מדברים פה על הנהגה שעדיין פועלת. איזו משימה אפשר לסמן לידה V? יכולות שלטוניות. כל מה שנוגע לסמלי שלטון, למאחזים שלטוניים-אזרחיים, אפשר לומר שזה מאחורינו", אמר.
בעולם הערבי באופן כללי, מה נחשב מבחינתם פגיעה לאורך זמן? מה ייחשב בעיניהם כחורבן?
"תמיד יהיה פער בינינו לבינם, זה עניין של תפיסת עולם. גם אם תחסל הנהגה, שללא שום ספק זה יעד מבוקש, עדיין תמיד תהיה חתירה להפוך אותם לסמלים לאומיים, כלומר אין פה שקיעה לתוך דיכאון אבל ומלכנוליה, זה לא ב־DNA האסלאמי בוודאי, גם לא הפלסטיני ותמיד יש ותמיד יהיה, ולכן זה מצריך את התחזוקה הצה"לית לאחר מכן, תמיד יהיה ניסיון לשחזר ולשקם, בוודאי דמויות, בוודאי אתוס. אני לוקח אתמול את המקרה שצולם והם ידעו שמצלמים אותם, את החמאסניקים שעלו חמושים על משאית של מזון, לא גנבו בסתר ולא מתחת לשולחן, מול המצלמות, אש על כל מי שמפריע להם, ופשוט גנבו את המזון".
לדבריו, "ברור לחלוטין שעניין המזון ושאר הצרכים, ברור שזה נובע ממצוקה. זו לא מצוקה נפשית, זו מצוקה פיזית, אז אתה מתגבר עליה בשוד לאור היום ועדיין אומר 'רבותיי, אני עושה מה שאני רוצה, אני השלטון כאן'".
בהמשך ציין אביתר כי "חמאס רואה לעצמו כרגע את היעד הראשון המשמעותי - הישרדות, הוא רוצה למשוך זמן. הוא מותח את החבל ככל שניתן עד שיופעל בראייתו לחץ חיצוני על ישראל להפסיק או לרדד את הלחימה. תראו גם את עניין החזרת החטופים, חמאס מעביר מסרים כדי לשוות לו דימוי של חוזק, אבל הוא מעביר מסרים שאין מה לדבר כרגע על עסקת חטופים בכלל, 'אנחנו ממשיכים קדימה'. אנחנו מדברים על שבירה, כניעה ומושגים מהסוג הזה שהם עניין של זמן, אבל אני אני חושב שאין איזה אנטי קליימקס, אין פה התפרקות טוטלית".
לגבי המראות של אנשים שנהרו דרומה ונעקרו מבתיהם, זה דבר שהוא נצרב בתודעה האסלאמית?
"בהחלט. אני חושב שבהקשר הלאומי, הפוליטי, המושג נכבה 2 נרשם על שמו. יש פה בהחלט כישלון גדול של חמאס לייצב את האוכלוסייה".
האם ישראל צריכה לדחוק יותר את האוכלוסייה לכיוון מצרים ולהפוך את הבעיה של עזה לבעיה מצרית, עם כל החשש להסכם השלום?
"אני לא רואה מצב שבו המצרים פותחים את השערים. אני לא רואה מצב שבו המצרים אומרים למאות אלפי פלסטינים 'כנסו אלינו הביתה'. אני לא רואה שום סיטואציה כזו. היינו רוצים להגיע לזה, זה מפחית את היקף הבעיה, אבל אני לא רואה את התרחיש הזה בכלל כריאלי".
עריכה: אמיתי דואק