על רקע המלחמה המורכבת מול חמאס, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן התייחס להתנהלות מדינת ישראל בחודשיים האחרונים וטען על פי הדיווחים כי רה"מ צריך "לעשות שינוי בנושא הישראלי־פלסטיני - ועם ממשלתו הזו קשה מאוד להתקדם".
חבר הכנסת עמית הלוי הגיב לדברים, והתייחס לשאלת רצועת עזה ביום שאחרי. "היו לו שתי הצעות לנשיא ביידן, אחת לשנות את הממשלה, ואחת, לפי הפרסום בכל אופן, שראש הממשלה יידרש לומר כן למדינה פלסטינית. אני חושב שאם יש מסקנה ממה שקרה לנו ב־7 באוקטובר זה שהפלסטיניות הזאת רוצחת וטובחת. אני מניח שהמאזינים שלכם עוקבים אחרי התמיכה הגוברת והולכת בחמאס ביו"ש", הדגיש.
"הפת"ח ברמאללה ובג'נין ובחברון ובשכם הביעו הודעות תמיכה רשמיות, מצולמות - בטבח, באונס, בעריפת הראשים, התגאו בזה שחיילים של הפת"ח השתתפו בטבח הזה", הוסיף.
הנשיא דיבר על שיתוף הרשות הפלסטינית ביום שאחרי. אי אפשר להגיד רק לא, אז מה כן?
"המסקנה מ־7 באוקטובר היא שקודם כל ישראל חייבת לשלוט בכל המרחב הזה. כל מחשבה כאילו מישהו אחר יוציא לנו את הערמונים מהאש ויעשה לנו את העבודה - הוכחה פשוט כלא נכונה, גם אם לוקח להם 17 או 16 שנה להתארגן ולמלא את מאווייהם כפי שמופיעים באמנת החמאס. המינימום הקונצנזוסיאלי בעיניי צריך להיות שאנחנו שולטים ברצועה".
בהמשך הסביר את הצעתו לפנות מרצון את תושבי עזה מהאזור: "אני מציע לג'ייק סאליבן (יועץ בכיר לנשיא ביידן) לעזור לנו עם מדינות שארה"ב תומכת בהם, לבקש מהן לקחת 5,000 משפחות. זה לא אירוע גדול".
הפתרון שאתה מציע לממשל האמריקני זה לעזור לעשות טרנספר של תושבי הרצועה במדינות ברחבי העולם.
"אני מציע לשקם, זאת המילה הנכונה, את האנשים הללו שלאורך שנים נכבשו באכזריות על ידי חמאס ב־2007, אכזריות שאין כמותה. אם לא יהיה שינוי דמוגרפי משמעותי במרחק יריקה מאשקלון או מרעים או משדרות או מאופקים, זה יקשה עלינו מאוד. אני מזכיר לכם שבעשור האחרון, כל שנה יצאו אלפי אנשים מעזה, היום זה לא מתאפשר כיוון שמצרים לא מוכנה אפילו שיעברו דרכה, דרך שדה התעופה. ישראל צריכה לדאוג לזה, לאפשר למי שמעוניין, רבים מעוניינים, ואם זה יהיה בעידוד מדינות העולם שיאמרו, 'אנחנו קולטות, כל מדינה 6,000-5,000, רוב הבעיה נפתרת".
אתה חושב שתושבי הרצועה יעזבו מרצונם את המקום שבו חיו שנים?
"לפעמים יש פתרונות שהם בהחלט לא מושלמים, אבל מחויבי המציאות, וזו אחת הדרכים שאפשר לפתור את הבעיה האסטרטגית שלפנינו".
עריכה: אמיתי דואק