"אנחנו אומה שלמה שנמצאת בטראומה"
מרגישים שהמתרחש במדינה מעיב על מצבכם הנפשי? • חני שפיס, ד"ר אריק סיטון וטליה טיטיון על הקשר בין גוף ונפש, וחשיבות הטיפול הרגשי • פרק 11
החודשיים וחצי האחרונים היו מורכבים בלשון המעטה, בין אם מצאנו את עצמנו במעגלים הקרובים של האובדן והשכול מבוקר השבת השחורה, ובין אם לאו. ולא בכדי; פרסום שמות הנופלים בקרבות ברצועה בכל יום, ההמתנה מורטת העצבים לשובם של החטופים והאכזריות של מתקפת חמאס שעדיין קשה לתפוס, מלווים אותנו מדי יום, ומובילים לתחושות לא פשוטות במשך שעות רבות לאורך היממה. בפרק האחד עשר של 'מי מנהל את המחלה שלי', הפודקאסט בהגשת חני שפיס, מנכ"לית 'Tomorrow - היחידה לניהול אירוע רפואי', וד"ר אריק סיטון, המנהל הרפואי של 'הרצליה מדיקל סנטר', שוחחו השניים עם הפסיכולוגית הקלינית טליה טיטיון על הקשר ההדוק בין גוף ונפש, וההשלכות של הזיקה הזו על הלך הרוח בימים אלה.
"כשלמדתי רפואה, לא למדנו על פסיכולוגיה. ראינו אדם, דיברנו איתו, על המחלה, ולא היה לנו שום מושג על הפסיכולוגיה", הודה ד"ר סיטון. "ככל שמתקדמים באשר לגוף הידע הנצבר באשר לקשר בין גוף לנפש, רואים שמצבים נפשיים גורמים למחלות ואף משפיעים על שיקום האדם", פתחה טיטיון. "מחקרים רבים מראים שלפני התפתחות סרטן ניתן לראות משבר כמו גירושים או מוות של קרוב משפחה, טראומה בה האדם חווה תחושת חוסר אונים ואובדן, ואת הקשר המובהק בין מצבים כאלה לפגיעה במערכת החיסונית והתפתחות מחלות, ואף בין התפתחות סטרס כרוני לכאב. ההכשר לרופאים בעבר התייחסה לאדם כמכונה, והיום מכניסים גם את הנושא הנפשי. הערך המוסף שלי כפסיכולוגית מורכב ממניעה - כששומרים על אורח חיים המלווה בספורט עם הפחתת רמות הסטרס, מצליחים להצליח להימנע ממחלות. חשוב שנטפל בנפשנו כדי שלא נצטרך להגיע לאירוע רפואי מורכב. בתוך האירוע עצמו מומלץ לתת לאדם את הכלים הנפשיים שיעזרו לו לבנות חוסן, תקווה, אמונה ביכולתו לצאת מהמחלה, לראות את עצמו באור אופטימי וחיובי. הטיפול הנפשי נותן לחולה כוחות להתמודד עם המחלה. ההחלמה הרבה יותר מהירה, בפירוש".
בהמשך, הודתה: "7 באוקטובר הוא אירוע טראומטי שקשה לתאר במילים, הטראומה היא לאומית. אנחנו אומה שלמה שנמצאת בטראומה, כולנו בעצם פוסט טראומה וזה בסדר שכולנו נחוש אבל, חוסר אונים וחרדה, וכל אלה הן תגובות נורמליות. מתי אנו מבינים שמעבר לתגובה נורמלית לאירוע כל כך לא נורמלי האדם צריך טיפול נפשי ואולי תרופתי? כשרואים פגיעה בתפקוד. אנשים מתקשים להתרכז, לא מצליחים ממש לעשות את העבודה שלהם ולתפקד במסגרת, ומתמודדים עם . דבר מחשבות טורדניות ברמה שמפריעה לריכוז, הפרעות שינה, זיכרונות שמציפים וקושי בוויסות רגשי, התפרצויות כעס ובכי, עליות וירידות במצב הרוח מבלי לשלוט בכך זה משפיע על איכות חייו של האדם ושל הסובבים אותו. זה מעבר לחרדה רגילה, ומומלץ לפנות לאבחון לבחון פסיכולוגי ואולי לשקול ליווי פסיכיאטרי במידה והדבר מתאים".
"אלמנט הזמן קריטי"
לעבר, בדיוק כמו בשאר תחומי חיינו, ישנה משמעות כבירה בכל הנוגע להתמודדות עם טראומה. "אנחנו רואים שבקרב אנשים הסובלים מטראומות או מבעיות בעבר, מה שקרה יותר הקצין את הטראומה כי זה הציף אצלהם את הזיכרונות", תיארה טליה בהקשר זה. "כשנחשפים לאירוע טראומתי, אלמנט הזמן קריטי. טראומה ניתנת לריפוי, אך כשהאדם נכנס למצב פוסט טראומתי זה נהיה כרוני וקשה להתמודד עם המצב. במהלך המלחמה בעזה, יושבים שם פסיכולוגים ומטפלים. כשמפקדים בגזרה מראים סימני חרדה או הלם קרב, מיד מוציאים אותם לטיפול של כמה שעות ומאוששים אותם".
"הרבה שואלים אותי מי מכסה את זה", טענה שפיס באשר לסיוע הפסיכולוגי לאלו הזקוקים לו. "אין ספק שיש פה עניין של עלויות. אל תחפשו את הכיסוי בחברות ביטוח כי ברוב המקרים, למבוגרים מעל גיל 18 אין כיסוי לטיפול פסיכולוגי בביטחונים הפרטיים. ביטוח לאומי פתח קואליציית טראומה שמעניקה עד 24 טיפולים ללא עלות לאנשים שהם לאו דווקא מהעוטף או כאלה שעברו טראומה אישית או במעגל ראשון של הטראומה". "יותר מכל תחום טיפולי, זהו תחום שבו יש צורך של התאמה בין מטפל למטופל, גם באשר לשיטות הטיפול", הוסיף אריק.
איך כדאי למגר את החרדה שאנו חשים בימים טרופים אלה? טליה טיטיון, פסיכולוגית קלינית, השיבה: "כשקמים ובלילה ואיך שהולכים לישון, כדאי להימנע מצפייה בחדשות, ממסכים, להיות בפוקוס דווקא על דברים יותר חיוביים. אפשר להתחיל את הבוקר עם הכרת תודה, למנות את הדברים שאנו מוקירים. בלילה לפני השינה אפשר להזכיר את שלושת הדברים הטובים שקרו לנו היום. יש סוג של נשימה שנקרא אנחה פיזיולוגית, שיכול מהר להוריד את תחושת החרדה. לוקחים שאיפה מהאף ועוד אחת קצרה יותר, ונשיפה ארוכה מהפה. עושים את זה בצורה מעגלית במשך 2-3 דקות, ואתה מיד יכול להרגיש שרמת החרדה שלך יורדת".
