מנהור, עמוק ממה שחשבתם
כיצד השתנה עולם המנהור ברחבי הארץ ברבות השנים? • אהוד לביא והמהנדס ארנון רוזן על האור שבקצה המנהרה • פרק 05
רשת המנהור ברחבי הארץ, שהתפתחה רבות לאורך השנים, חולשת על שלל תחומים, החל בתחבורה וכלה בייצור חשמל. בפרק החמישי של 'מהנדסים בנייה', הנכנס לעובי הקורה של ענף הבנייה, שוחח אהוד לביא עם המהנדס ארנון רוזן, חלוץ בתחום המנהרות בארץ והבעלים של משרד 'א. רוזן מהנדסים בע"מ', ויחד ניתחו את סוגיית המנהור לפני ולפנים.
"בשנים האחרונות יצא לנו לקחת חלק בכמות הולכת וגדלה של פרויקטי מנהור", פתח לביא. "ממנהרות בכביש 6, הקו האדום, אגירה שאובה, פרויקטים של משרד הביטחון ועוד רבים וטובים. אם פעם מנהרות שימשו למחיה, היום משתמשים בהן לתחבורה והעברת תשתיות חיוניות, כמו פרויקט מנהרות הקבורה בירושלים שמחזיר מסורת עתיקה. כל מנהרה היא סוג של עולם בפני עצמו".
"יש הרבה סוגי מנהרות בארץ"
בתגובה, תיאר רוזן: "אני עוסק במנהרות מזה 50 שנה, המנהרות האזרחיות הראשונות שלי היו לפני 30 שנה, המנהרות לגוש עציון, ומאז אני בתחום, החל ממנהרות בגין והר הצופים וכלה במנהרות הכרמל. יש מנהרות לחברת חשמל ולאחסון דלק, יש הרבה מאוד סוגים של מנהרות בארץ. כשמתסכלים על מנהרות מסתכלים על סוג ותווך, מנהרות בחול ובסלע לא דומות מבחינת קשיים. יש קרוב ל־15 תקנים שונים בשנים האחרונים, שסוגרים את כל הנושאים הקשורים למנהור".
"אנחנו מכירים שהיו מקרים כאלה ואחרים שהקרקע נפערת, נוצר בולען, בטח אם אנחנו בסביבה עירונית אבל לא רק", הזכיר אהוד. בתגובה, הבהיר ארנון: "ישנם שני תקנים העוסקים בגיאולוגיה של המנהרות. ברגע שעושים קידוחי גישוש, מקבלים תמונה ראשונית טובה של הקרקע, ואז אפשר לדעת אם יש או אין סיכונים בבולענים. צריכים להבדיל בין מנהרות באזור החוף לבין מנהרות באזור הררי. במרבית האזורים ההרריים בארץ הסלע טוב יחסית, אבל יש גם אזורים בעייתיים".
בסיום השיחה, תיאר המהנדס ארנון רוזן כמה מפרויקטי המנהור המיוחדים ביותר שיצא לו לקחת בהם חלק: "יש פרויקט אדיר בנורווגיה, אצדיון הוקי קרח שבנוי מאולם חצוב, ויש פרויקט נוסף בשווייץ של מאיץ החלקיקים. לעניות דעתי הדבר החשוב ביותר הוא המודיעין ההנדסי, הגיאולוג חייב לספק את המידע הכי אמין והכי טוב".
עריכה: מיכל קדוש
