מינוי ברק? "עקרונית, אני פחות אוהב"
ד"ר רפי ביטון הודה כי החלטת רה"מ באשר לנשיא העליון בדימוס לא השביעה את רצונו • הוסיף: "הייתי מעדיף אנשים עם תפיסת משפט בינ"ל יותר שמרנית"
אתמול (א') פורסם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט שנשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק יהיה השופט מטעמה של ישראל בדיון בבית הדין הבין־לאומי בהאג בתביעה של דרום אפריקה נגד המדינה. ד"ר רפי ביטון (מכללת ספיר) הגיב על המהלך.
"צריך לנהל את הדיון הזה לא בהמשך לוויכוחים על הרפורמה, צריך לנהל את הדיון הזה בצורה עניינית ומתונה", הדגיש ד"ר ביטון בפתח השיחה. "נתחיל בזה שקודם כל אני משוכנע שהוא ישראלי טוב בדיוק כמוני שרוצה את טובת ישראל, אני מעריך את זה שהוא מוכן בגיל לא צעיר בכלל לקחת על עצמו מטלה שכזו, וזה ראוי לשבח. אני פחות אוהב את המינוי הזה מטעמים ענייניים שקשורים במשפט בין־לאומי".
עוד טען כי "כמעט כל פסקי הדין של בג"ץ, בין היתר בתקופת ברק, שעסקו בשטחי יו"ש, עזה ודרום לבנון, כמעט כולם הוכרעו על בסיס משפט בין־לאומי. יש לנו אפשרות דרכם לראות את תפיסת העולם ביחס למשפט הבין־לאומי. אני הייתי מעדיף שהשופט, שכל מהות הנוכחות שלו שהקול הישראלי יוכל להישמע גם בפסק הדין, משקף ספקטרום דיונים יותר רחב ממה שלדעתי ברק יכול לשקף. הייתי מעדיף אנשים עם תפיסת משפט בין־לאומי יותר שמרנית".
כמו כן, כאשר נשאל ד"ר ביטון מהו ההליך המתרחש בבית הדין הבין־לאומי בהאג ומה יהיה תפקידו של השופט ברק, הסביר: "בית הדין הזה הוא בית דין מיוחד, הוא בורר בין מדינות. לבית הדין הזה יש 15 שופטים קבועים, ובעצם התופעה המוזרה הזו שבה צד לדיון ממנה שופט מטעמו ייחודית לבית הדין הזה, כדי שבאמת אם אחד מ־15 השופטים האלה לא מגיע מאותו לאום של אותה מדינה, הקול שלה ישמע ברמת פסק הדין, השיפוט, ניהול ההליך. גם לישראל וגם לדרום אפריקה תהיה אפשרות למנות פה שופט רק לצורך התיק הזה. הוא יתפקד כשופט כמו אחד מה־17. זה מה שמצופה ממנו".
"אנחנו כמובן מצפים שאם יש שם שופט ישראלי, כשהוא יכתוב פסק דין או במהלך הדיון יהיה ביטוי לעמדות שחשובות לישראל. בית הדין הזה מבוסס על הסכמה. צד שלא מסכים יכול לא לבוא לדיון, אבל הסכמה היא דבר קצת טריקי במשפט הבין־לאומי. אם מדינה חתמה על הסכם, ובהסכם יש סעיף שאומר שאם יש ויכוחים על האמנה זה יגיע לבית הדין, זה סוג של הסכמה. זה בדיוק מה שנעשה פה", הדגיש, "השאלה אם חלילה בית הדין יקבע שיש לו סמכות ואפילו חלילה יוציא צו מניעה, מה שלא בטוח שיקרה, אז שהשאלה שתעמוד בפני ישראל זה מה לעשות".
לסיום הביע ד"ר ביטון את עמדתו בנוגע להקמת צוותי החקירה על ידי הרמטכ"ל. "באופן עקרוני תחקיר מבצעי הוא משהו שצבא עושה באופן פנימי אוטומטי כל הזמן, אבל צריך להגיד ביושר - זה לא אירוע רגיל של תקרית בדרום לבנון. יש פה אירוע לאומי במובן הכי קיצוני של המילה, יש פה פלישה שאירעה, מתקפת פתע, אירוע קטסטרופלי. להתייחס לשלושת האנשים שמונו כאילו זה תחקיר מבצעי רגיל, אני חושב שזו פעולה לא נכונה. עצם ניהול התחקיר, יכולות להיות לו השפעות על הצבא בזמן מלחמה. זה צורך גם זמן וגם משאבים".
עריכה: שני רומנו
